אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

אוריינות בגיל הרך

אוריינות בגילאי הגן

אביה עוזני - יועצת פדגוגית לצוותי חינוך ולהורים | 28.11.2016

"מה למדת בגן היום, ילד מתוק שלי?" שאלה זו מייצגת שאלות של הורים רבים "המתעוררים" אל תהליכי הידע של הילדים שלהם כאשר אלו מגיעים לגיל ארבע .

גם לפני כן ההורה שואל ומתעניין אולם החרב המתהפכת של הגן העירוני ולאחריו כיתה א', גורם להורה האחראי לרצות ולוודא שילדו מוכן למשימות שיעמדו בפניו,

מכיוון שרובנו לא זוכרים את "השעורים" בגן, הרי ששאלות כמו: מתי ללמד את הילד לכתוב את שמו?", "האם לשבת עם הילד על חוברות עבודה כהכנה", "מה הוא אמור לדעת כבר" עולות ומבקשות תשובה.

ההורה מבקש גם לקחת חלק ולהיות שותף בהכנתו של הילד למסגרות הפורמאליות הראשונות של חייו ולכן השאלה המרכזית שבאה בעקבות השאלות הראשונות היא: "מה אני צריך לעשות בבית והאם אני עושה נכון?".

הפעם אנסה להציע מספר קווים פשוטים עבור ההורה המתלבט בשאלות אלה.

לצורך הדיון נפריד בין השפה המילולית לשפה המתמטית, משום שנקודת המוצא של רכישת שתי השפות שונה בגיל הזה.

יש לשוב ולהזכיר שכל ילד מתקדם בקצב שלו, בהתאם לתחומי העניין שלו ולא תמיד ילדים עומדים במקום המצופה מהם, בהתאם ל"שעון" ההתפתחותי הממוצע.  אנו יודעים היום שקיימים סוגים שונים של אינטליגנציות שהילדים עסוקים בתחומיהם בהתאם למזג שלהם ולעניין שלהם. הילדים נעים בין תחומי האינטליגנציות השונות בתקופות שונות ויש לכבד את המקום בו הם נמצאים.

אנו יכולים בהחלט לפעול על מנת לעורר את הסקרנות של הילד לשפה המילולית והמתמטית ואף לשפות נוספות, אולם ללא לחץ. כל לחץ יעורר התנגדות. בספרות המקצועית אנו משתמשים במושג: ניצני אוריינות ולא בכדי. ניתן לספק לניצן תנאים נכונים ולעורר לפריחה אולם אם ננסה להשתמש בכוח – נהרוס את הניצן ובוודאי שלא נקבל פרח. ולעיתים הזמן עצמו הוא התנאי המרכזי לבשלות.

בנוסף, חשוב שנזכור שעלינו להתבונן בילד שלנו ובהתפתחותו ביחס לעצמו ולא ביחס לאחרים. ההשוואה להישגי הילדים האחרים מיותרת ואינה מקדמת אותנו או את הילדים שלנו לשום מקום. עלינו להתבונן היכן נמצא הילד שלנו ולבחון את התקדמותו ביחס לעצמו.

השפה המילולית

השפה המילולית מתחלקת לשלוש תחומים: שפת הדיבור, השפה הכתובה והספר. שלושתם ביחד חשובים להכנת הילד לקראת קריאה וכתיבה. חשוב לדעת שילד בעל שפה דלה או לא תקינה, יתקשה בהמשך ברכישת מיומנויות של קריאה וכתיבה ולכן העבודה על פיתוח השפה הדבורה בגילאים אלה חשובה מאוד.

לפניכם, בקצרה, המיומנויות והידע הבסיסיים המצופים לגיל:

התחום הראשון: הכשירות הלשונית- שפה דבורה

מה יודעים מרבית הילדים עד גיל ארבע מתוך אבני היסוד של השפה המדוברת:

יש להם אוצר מילים רחב לשימוש בחיי היום יום והם מבטאים את עצמם בקלות.

הם יודעים להשתמש במשפטים פשוטים, ובלשון תחבירית נכונה כלומר, המבנה של מרבית המשפטים הוא תקין.

הם יודעים להשתמש בזמנים נכונים לגבי רוב הפעלים בבניינים פשוטים.

יש להם דימויים ומטפורות. למשל: "ראינו אתמול פיל ענק כמו הבניין שלנו".  

הם יודעים להשתמש בשפה באופן תקשורתי, הם יפנו למבוגר באופן אחר מאשר לילד, וברשותם מילות תקשורת ברמה של ניהול שיחה פשוטה סביב נושאים של כאן ועכשיו.

מה עדיין מתהווה כאבני היסוד של השפה המדוברת:

אוצר מילים מופשט, משפטים המורחבים בעזרת תיאורים, משפטים מורכבים שביניהם מילות קישור שונות, מבני משפט מיוחדים,משפטי תיאור, סיבה ותוצאה, זמן, חלק ממילות היחס, מילים נרדפות לאוצר המילים שקיים ברשותם, הטיות פעלים ייחודים.

התחום השני: מיומנויות אלף- בית. ראשית קריאה וכתיבה

בסביבות גיל ארבע מרבית הילדים מתחילים לגלות התעניינות רבה בכתב ובטקסט כתוב.

בהיבט השמיעתי- הילדים נהנים ועוסקים בחריזה ובמצלול ומתחילים להבחין בצלילים שנוצרים מהפקת המילה. כלומר, הם מתחילים להבין ולתרגל את האפשרות לפרק את המילה לצלילים.

בהיבט החזותי -הם מזהים את שמם, נהנים מאוד להצביע על הכתב בזמן הקראת ספר, מזהים שהטקסט מורכב מאותיות, לעיתים כבר משרבטים את שמם ומתנסים בשרבוט אותיות נוספות שהם מזהים או זוכרים ממילים רלבנטיות ונפוצות.

התחום השלישי: מכוונות לספר

אנו עדים לסקרנות והנאה מקריאת ספרים אצל מרבית הילדים.

הילדים יזהו ספרים לפי השם על הכריכה, יגלו במהלך השנה הבנה של עלילת הסיפור, יבינו מסרים פשוטים, יגלו יכולת לשחזר סיפור בעזרת עלעול בספר ויפנימו את הכיוונים הנכונים בקריאה (מימין לשמאל ומלמעלה למטה).

בגן, בגילאים אלה, קיימים שני תהליכים מרכזיים לטיפוח ניצני האוריינות:

1 - תהליך ראשוני של הוראה

בתהליך זה, אנשי הצוות חושפים את הילדים כל היום לשפה המדוברת והכתובה. תהליך זה משתמש בהזדמנויות שונות שנקרות על פני היום כדי לעורר את הילדים למודעות למערכות סימנים שונות, לחשוף בפני הילדים את הטקסט הכתוב שנמצא סביבם ולעודד אותם לכתוב טקסט, להעמיק את השליטה בשפה הדבורה ולעודד ילדים לנהל שיחות בשפה תקינה ומלאה ולעורר הנעה והנאה משמיעת ספרות ילדים טובה.

2 - תהליך שניוני של הוראה

בתהליך זה הגננת מבררת את הידע שהילדים רכשו באמצעות התהליך הראשוני ועורכת השלמות בדרך של משחק על מנת לוודא שהילדים רכשו את היסודות הנחוצים לרכישת קריאה וכתיבה.

התהליך השניוני, הוא תהליך של הוראה מכוונת ומתוכננת והוא תומך בתהליך הראשוני של למידה מתוך התנסות.

מה יכולים הורים לעשות על מנת לסייע לתהליך הזה?

א. קראו עם הילדים ספרים באופן קצת שונה ממה שאתם מורגלים לו עד עכשיו -

תנו לילד לבחור את הספר שהוא רוצה שיקריאו לו. שאלו אותו כיצד הוא יודע שזהו הספר (תמונת הכריכה + הכותרת). שימו אצבע מנחה על הכתוב בזמן ההקראה. עצרו במילים מצחיקות, מיוחדות או שדורשות הסבר והתעכבו עליהן כאשר האצבע מונחת על המילה הכתובה. שוחחו עם הילד על הסיפור. בדקו את הקשבתו על ידי עצירה ושאילת שאלות מדי כמה דפים, כמתבקש בסיפור. השאלות יכולות להיות אינפורמטיביות – ומטרתן לעודד את הילד לשים לב לפרטים ולהיות קשוב. שאלות אחרות יעסקו בהבנת הסיפור – מניעים ומטרות, רגשות שעולים בספור, ממה הילד נהנה ביותר ומה הוא היה רוצה שיקרה גם לו. אלה שאלות ראשונות שמעוררות את הילדים לנסות ולהבין את הסיפור ולא רק לדעת מה כתוב שם.

ב. שחקו עם הילדים משחקים שונים שעיקרם –

זיהוי טקסט כתוב בכל מקום בסביבה שלכם, בחוץ וגם בבית.

עזרו לילד לזהות את הצלילים שבהן המילים נפתחות בשמות בני המשפחה ובכל טקסט שהילדים מזהים. יש ילדים  שמסוגלים מגיל מאוד צעיר לפרק את המילה לצליליה ויש ילדים שזקוקים לזמן כדי להשלים משימה זו. במקביל בקשו מהילדים לזהות אותיות מוכרות במילים שונות, כמו האותיות של שמם.

ג. נסו למיין עם הילדים מערכות סימנים שונות כמו: אותיות בעברית, אותיות באנגלית, מספרים, סימנים חזותיים (כמו בתמרורים).

מיון זה מסייע לילדים להבין שישנן שפות שונות שלכל שפה מערכת סימנים משלה ומערכת חוקים משלה.

ד. עודדו את הילדים להשתמש במחברת "האהבות שלי" או כל שם נחמד אחר לציון דברים בולטים שהם אוהבים. ועל הכריכה הילד יכתוב את שמו.

לאחר שהם ציירו שאלו את הילדים האם הם יודעים איך כותבים את המילה שבה מדובר.  

ראו השיח הבא כדוגמא: 

ענת: אימא הבאתי את המחברת שלי. תראי מה ציירתי. (ענת אמרה שהיא מאוד אוהבת במבה. במחברת שלה היא ציירה במבה). 

אימא: ענת איך קוראים למה שציירת ...מבה? (עושים כל מיני ניסיונות מצחיקים בחלקי המילים וענת מתקנת)

ענת: במבה, במבה

אימא: אהה, יש שם ב בהתחלה, לא שמעתי. ב...מ..בה. את רוצה שארשום לך את המילה על דף?

ענת: כן, ואני אעתיק למחברת (אימא כותבת – באותיות דפוס ובניקוד!)

ענת: מה כותבים קודם.

אימא: את יכולה להעתיק איך שאת רוצה, אנחנו קוראים מכאן (מצביעה על האות ב)

ענת : מתאמצת וכותבת בכתב ראי (הפוך)

אימא: איזה יופי העתקת את האותיות. עכשיו אנחנו רואים וקוראים שיש כאן במבה. את רוצה שנשחק בצלילים?

ענת: כן.

אימא: גוזרת את האותיות של המילה לפי הפרוק לצלילים: ב..מ..בה ומזמינה את ענת לומר את המילים ולחבר כל מיני מילים שהן מנסת לקרוא יחד. 

לבסוף הן מצמידות את הצלילים עם מגנט למקרר או ללוח שעם. ניתן להמשיך ולשחק עם המילים המצטברות במהלך השבועות הבאים – עד שהמשחק נמאס. היוזמה לתהליך תמיד תהיה אצל הילדים.

ה. שחקו "רכבת של אותיות" - 

ציירו על יריעת ניילון שקוף (כמו שאטמו חלונות במלחמה, ניתן לקנות בכל חנות טמבור. השימוש בניילון שומר לטווח ארוך על המשחק וגם קל לקיפול) "רכבת" של משבצות ובתוכם כתוב בגדול את שמות האותיות.

(כל ריבוע של 40*40 בערך כדי שהילד יוכל להיעמד על המשבצת לפי ההוראות)

שחקו עם הילד בקפיצות כאשר בהתחלה הוא מתקדם ממשבצת למשבצת ויחד איתכם אומר את שם האות בקול.

לאחר מכן שכללו את החוקים:

אתם אומרים שם של אות והילד קופץ למשבצת המתאימה. (להתחיל באותיות שאתם יודעים שהוא מזהה כמו אותיות שמו). הילד יוכל להתקדם ממשבצת למשבצת רק אם אמר מילה שמתחילה בשם האות עליה הוא עומד. במידה וטעה, צועד צעד אחורה. אם צדק – מתקדם צעד קדימה. 

אתם אומרים מילה והילד צריך לקפוץ אל האות ששומעים בתחילת המילה.

ו. משחקי לוטו שתכינו עם הילד - 

באמצעות הדפסת תמונות במחשב והכנת כרטיסיות פשוטות של צלילים יהפכו לחגיגה של משחק.

ילדים אוהבים לשחק במשחקים שהם הכינו בעצמם. גם תהליך ההכנה עצמו הוא למידה נהדרת.

ניתן להכין לוטו של תמונות וצלילים כמו תמונה גינה והצליל גִי או לוטו של תמונה והאות ג או לוטו של תמונה וכל המילה: גִינָה.

אין צורך לעשות לוחות מתוחכמים.

חלקים לכל משתתף 5 תמונות ובאמצע שמים את ערמת קלפי הצלילים או האותיות או המילים (בהתאם למה שהכנתם).

כל אחד בתורו מרים קלף ובודק אם זה מתאים לתמונה שלו.

ז. התמודדות עם מידע - 

בבתים שבהם מגיע עיתון בבוקר, ניתן להתבונן יחד בתמונות ובכותרות ולספק לילד מידע על החדשות במילים פשוטות. המטרה היא לעורר בילד את המודעות ששפה היא תקשורת באמצעות אנו לומדים על מה שמתרחש בעולם.

כדאי גם לרכוש לילד מינוי על ירחון. הירחון מגיע אחת לחודש, מעורר התרגשות גדולה וניתן לעיין בו ולקרוא בו.

ילדים רבים "קוראים" בעצמם מחדש את מה שהוקרא להם מספר פעמים. 

ההנאה שבאוריינות - בהצלחה

 

הכותבת אביה עוזני, מדריכה ומאמנת מערכות חינוך בגיל הרך, העוסקת בחינוך למעלה מ30 שנה.


בהכשרתה תואר ראשון בחינוך מיוחד, שני בניהול מערכות לימוד ובנוסף, בעלת הסמכה להדרכה ולאימון.
אביה בעברה הייתה מנחה פדגוגית ומרצה וכיום, מנחה כוללנית של ידע, תהליכים ומיומנויות אצל הפרט ובמערכות חינוך בגני ילדים פרטיים.
אביה כתבה ופרסמה את הספר "מנדלה- החיים בראי המעגל" אשר נכתב יחד עם נירה שירן מזרחי, יצא ב2011 בהוצאת אופוס, וממשיכה לעסוק גם בעריכה רעיונית של ספרות מקצועית, מלמדת כתיבה פואטית בקורס פוטותרפיה באוניברסיטה הפתוחה וכותבת שירה.

אדריכלות חינוכית www.eduguide.co.il
avia@eduguide.co.il

נייד: 050-8110000