אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

נשיכות בגני ילדים

נשיכות בגני ילדים- דרכי התמודדות

מערכת אינפוגן | 09.04.2016

נשיכות בגיל הרך הם תופעה נפוצה. כל ילד בגילאים אלו ימצא את עצמו לפחות פעם אחת בצד הנושך או הננשך. אין זה אומר שאין מה לעשות בנושא.

 

נשיכות וגן ילדיםהילד שלכם נושך או ננשך?

אם כן חשוב שתדעו ראשית כל שזה נורמלי.

 

אז קודם כל צפירת הרגעה – זה קורה לכולם וזה חלק חשוב מהתהליך ההתפתחותי של הילד.

עם זאת אין זה אומר שיש לעבור על כך בשתיקה ושאין מה לעשות בנושא.

 

למה בעצם ילדים נושכים?

 

על מנת להתמודד עם בעיית הנשיכות עלינו להבין קודם כל: למה ילדים נושכים?

ישנן כמה סיבות כגון כעס או תסכול, להשיג שליטה על ילד אחר, מתוך חולשה או פחד או פשוט מתוך רצון למשוך את תשומת הלב של הגננת, ההורים או ילד אחר.

התופעה מתחילה בגיל שנתיים כחלק מהתהליך ההתפתחותי של הילד ובעיקר כדרך התבטאות של ילד שאין לו עדיין יכולת לתקשר וורבאלית.

מגיל שלוש ומעלה היא כבר עלולה להיחשב כבעיה התנהגותית לכל דבר.

ילדים נושכים מסיבות שונות: מכעס או תסכול, כאמצעי הגנה, שינוי דרמטי בחיים כגון אח קטן שנולד או מעבר למקום חדש יכולים לגרום להתנהגות אלימה שכזו. אך, לפעמים ילדים נושכים פשוט מתוך התרגשות או שמחה או כדרך לא נכונה לבטא את אהבתם.

צריך לזכור, ילדים לא רוצים לפגוע! הם ללא כל ספק יעדיפו לשחק, לחקור את עולמם ולהנות עם חבריהם.

 

אין מה לדאוג! ניתן לטפל

 

נשיכות הם דבר נפוץ בגנים ובפעוטונים ובקרב ילדים קטנים. כל ילד נשך לפחות פעם אחת. שלב הנשיכות מהווה תהליך בהתפתחות של הילד ועם הזמן הנשיכות הולכות ופוחתות.

חשוב להדגיש בכל גיל שזה קורה ללא קשר לעצם כך שזה חלק מתהליך ההתפתחות חשובה מאוד התגובה אשר חייבת להיות התערבות ברורה ומיידית של הגננת או של ההורה והפסקת ביצוע הנשיכה, אסור בשום פנים לתת לאירוע להמשיך כחלק מהתהליך למידה כזה או אחר.

השלב החשוב בטיפול שלכם כהורים הוא ההבנה. עליכם להבין מה עובר על ילדכם וכך למנוע את הבעיה לא רק במיידי אלא לאורך התבגרותו.

 

בכל זאת - מה עושים כשילדכם נושך ילד אחר?

 

ראשית כל יש לוודא ששני הילדים בטוחים. להפריד בין הילדים ולדאוג שלא יהיו במרחק נשיכה אחד מהשני.

לא להגיב באופן אמוציונאלי. היו רגועים ואל תתעצבנו או תענישו (כן זה קשה!).

הענשה במיוחד יכולה להביא לתוצאה ההפוכה. עונש גורם לכעס וטינה אצל הילד שרק גורם לו להמשיך את דפוס ההתנהגות אותו אנו מנסים למגר.

על התגובה להיות חינוכית. לנצל את המצב על מנת ללמד את הילד שהתנהגות זו אינה ראויה ולא תיעשה. אמירה חדה של "לא לנשוך" באותו הרגע יכולה בהחלט לעזור.

עזרו לשני הצדדים. גם הילד הנושך וגם הילד שנפגע זקוקים לתשומת לעזרתכם.

עזרו לילד הנפגע בשיתוף פעולה עם הילד הנושך ולהזכיר שזה לא יקרה יותר ושזה כואב!

יש לשים לב שהילד הנושך לא יפגע בדרך אחרת בילד ה"נפגע". ואם יש צורך אף להפריד ביניהם.

לאחר מכן, פנו לילד הנושך ובעזרת תשומת לב חמה ואכפתית תעזרו לו להרגיש בנוח מספיק לבטא את רגשותיו (למה הוא נשך או מה מציק לו או מתסכל אותו).

עודדו את ילדיכם לפנות אליכם כשהוא עצוב. לא תמיד תוכלו להיות איתו בזמנים הקשים, למשל בגן. אך, עליו לדעת שהוא יכול לפנות אליכם או למבוגר אחר לעזרה.

עודדו אותו לפנות אליכם כשקשה לו ואז תנו לו את כל תשומת הלב הראויה. ראו את קרבתכם כמעין ביטוח נגד התנהגות אלימה.

דברו על מה שקרה. אחרי ששניכם רגועים, דבר על נושאים כגון: איך להגיד למישהו שאתה כועס עליו מבלי להכאיב לו? או איך לפנות למבוגר לעזרה כאשר אתה לא אוהב איך שילדים אחרים מתנהגים אלייך. תמיד ניתן להוסיף משחקי תפקידים. לבסוף, יהיה לו איזה משפט כמו "אל תעשה זאת" או משהו שיהווה תחליף להתנהגות.

 

איך למנוע נשיכות בעתיד?

ילד אוכל תפוח

חשבו: מתי ולמה הילד שלכם נושך. האם זה קורה במשחקיה כאשר ילד אחד חוטף לו צעצוע שהוא רוצה לשחק איתו?, כאשר את מניקה את התינוק החדש במשפחה?, לפעמים הגננת יכולה לעזור במציאת הסיבה.

עם הזמן תוכלו לנבא את רגע ההתפרצות של הילד ולהיות בהיכון להתערב.

צפה מקרוב בילדך. בכי, צעקות, רקיעת רגליים והתנשפויות הם אותות האזהרה שלכם. במצבים האלה תוכל לנבא את הנשיכה המתקרבת ולמנוע אותה מראש.

עצרו אותו לפני שהוא נושך שוב. אם אתם מזהים סימנים לסבב חדש של נשיכות, התקרבו פיזית לילדכם הרגיעו אותו ועיצרו אותו מהטבעת שיניו במטרתו.

תוכלו לומר משהו כמו: "אני לא יכול לתת לך להכאיב לדנה". או "אוי לא, אני לא רוצה את השיניים האלה יותר קרוב מזה", כאשר ידכם מחזיקה את מצחו כמה סנטימטרים מכתפכם או בעדינות שימו את ידכם על פיו.

הישארו חמים ואוהבים כלפיו. זה יכול להיות קשה במיוחד כאשר אתם מנסים למנוע סבב נוסף של נשיכות. יתכן ותרגישו צורך לתגובה אמוציונאלית או לחץ לצעוק או לעצור אותו בכוח. אך, אם תזכרו כמה אתם אוהבים אותו כאשר אתם עוצרים אותו, הוא יכול להרגיש בטוח מספיק כדי לשתף אתכם בעצב או בכעס שלו. זה עוזר להיות בצד של ילדך. וזכרו שילדכם עושה את הטוב ביותר בכל רגע ורגע. יכול להיות שיוכל לשתף את רגשותיו באופן מילולי ויכול להיות שלא, זה לא משנה.

תצטרכו להתערב מספר פעמים עד שהוא באמת יפסיק בעצמו את הנשיכות.

הדגישו לו תשומת לב גם שהוא בסדר. תנו לו חום ואהבה מתי שהילד לא מצפה לה. לא רק בזמן שהוא לא בסדר.

התלוו אליו למפגשי משחק. יכול להיות שתצטרכו להתלוות אליו במפגשים עם ילדים אחרים, עד שהבעיה תיפטר או לפחות ליידע את ההורים המלווים על בעיית הנשיכות.

לעולם אל תנשוך את ילדך בחזרה. יש הורים שחושבים שזה מבהיר את הנקודה שלנשוך זה כואב. אך, מה שזה באמת עושה זה להראות את הדרך הלא נכונה להתמודד עם תסכול-להגיב באלימות. אפילו "נשיכות אהבה" מהורים יכולים לעודד נשיכות של ילד, אז לעולם אל תנשכו את ילדיכם, אפילו לכיף.

שחקו משחק. דברו על נשיכות אבל מבלי להטיף. שחקו משחק על מה הוא אוהב לנשוך, מה מותר ומה לא מותר לנשוך.

דברו עם הגננת של ילדכם. ראשית נסו לגלות עוד על הסביבה שבה אתה משאירים את ילדכם. האם הגננת מתערבת במצבים של התנהגויות אלימות כגון: נשיכות, הרבצות או הקנטות? אתה רוצה לוודא שאינך משאיר את ילדך בעולם שבו הילד צריך להגן על עצמו.

אם אתה בטוח שהגננת שולטת במצב, שאל אותה איך היא מתמודדת עם נשיכות, לגננות לרוב יהיו מספר טריקים לאיך לטפל בבעיות התנהגות נפוצות, ושווה לנסות אותם גם בבית כי אחרי הכול כבר יש לה מספר שנות ניסיון בעבודה עם ילדים.

מצאו לו תחליף לנשיכה. תמיד טוב שתהיה קערת תפוחים בגן או בבית. זה טוב לתת לילדך לנשוך תפוח. זהו תחליף טוב ומספק עם כל מה שהוא צריך ובעיקר זה משהו להחדיר בו את שיניו.

 

כמה מילות סיכום

 

חשוב מאוד לא לתת להתנהגות הזו להתפתח ולהתמודד איתה באופן מיידי.

תגובה מהירה ועקבית של המבוגרים יכולה לעזור לילד אף לבטא את רגשותיו באופן מילולי וללמד אותו לשלוט בהתנהגותו/בעצמו.

נשיכות הוא נושא רגיש והטיפול בו הוא הכרחי על מנת להשתלט על הבעיה.

כהורה, בזמן בחירת הגן או הפעוטון תמיד בדקו איך מתמודדים עם נושא הנשיכות בגן.

היוועצו עם הגננת כיצד יש לטפל בנושא, היא אשת מקצוע ומכירה את השיטות השונות.

והכי חשוב אל תשכחו לתת הרבה חום ואהבה לילד לא משנה מה.