אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

טיפים לתקשורת חיובית עם הילד

טיפים לתקשורת חיובית עם הילד

מערכת אינפוגן | 08.04.2016

כולנו מכירים את ההרגשה אחרי יום עבודה סוחט אנרגיות עם עוד עבודה שמצפה לנו בבית והדבר האחרון שבאמת יש לך זמן בשבילו או רצון להיות זה



תקשורת ילדים - חינוך לתקשורת חיובית

כולנו מכירים את ההרגשה אחרי יום עבודה סוחט אנרגיות עם עוד עבודה שמצפה לנו בבית והדבר האחרון שבאמת יש לך זמן בשבילו או רצון להיות זה חיובי/ת.
אך זה אחד הכלים המשמעותיים ביותר שיש לנו כהורים לילד – היכולת לשמור על טון וגישה חיוביים גם בשיחה שמטרתה לשנות התנהגות או בכלל כתפיסת חינוך.

מזה בכלל תקשורת חיובית ולמה היא חשובה?
תקשורת חיובית היא כלי שנועד לחזק התנהגות טובה ולהעלים התנהגות לא נאותה בגילאי הרך, זהו כלי שבונה ומעצים את הביטחון העצמי של הילד ואת ותפיסת העצמי שלו כולל הערכה עצמית.
בסוף היום כלי התקשורת החיובית הוא כלי מאוד פשוט לשימוש וניתן להשתמש בו שוב ושוב.

ההערכה העצמית של ילדים בגילאים הרכים ( גילאי 0 עד 6 ) מאוד מושפעת מטיב הקשר והאינטראקציה עם ההורים.
כל ילד צריך ורוצה להרגיש אהוב ומקובל וניתן כהורים לתקשר את הרגשות הללו לילד דרך טון הדיבור וטיב השיחה שאנו בוחרים לדבר בו.

ברגע שאתם כהורים תפתחו את המנהג לתת חיזוקים חיוביים בבית בצורה עקבית לילד, אתם תראו שכל התקשורת עצמה נעשית הרבה יותר פשוטה עם הילד או הילדה שלכם. מעבר לכך אתם גם מחנכים את הילד שלכם לתקשר בצורה יותר טובה עם הסביבה החיצונית שלו בין אם זה בגן הילדים או במשחק עם חברים במגרש המשחקים.

החיזוקים החיוביים באים לידי ביטוי בצורה בולטת במעבר בין גן פרטי לגן עירוני. אותו הילד שהיה המוביל החברתי ושמצא את מקומו בתוך קבוצת הילדים בגן הפרטי פתאום מוצא את עצמו לראשונה במסגרת חדשה עם ילדים חדשים והוא צריך למצוא את מקומו בחברה החדשה.
ילד אשר יגיע עם בטחון עצמי, מודעות והערכה עצמית יותר גבוהה ישתלב במהירות גדולה יותר וביתר קלות מאשר ילד עם פחות.



אז איך עושים את זה?

• תמיד תאפשרו לילד לסיים לדבר ולסיים את דבריו ( טיפ – כדאי גם עם מבוגרים לאמץ את הסגנון הזה ).

• הקדישו תשומת לב מלאה ושמרו על מפגש עיניים קבוע עם הילד בזמן השיחה.

• תייגו את ההתנהגות במקום את הילד – תיוג הוא כלי מסוכן ועלול להיות הרסני לביטחון של הילד. הקפידו לתייג רק את ההתנהגות עצמה ועליה להעביר ביקורת ולא לתייג את הילד ולהעביר ביקורת עליו. הדרך הלא נכונה – "אלון אתה ילד  רע לא עושים כאלה דברים" לעומת הדרך הנכונה – "אלון זה חסר אחריות ולא בסדר להשאיר את כל הצעצועים שלך פזורים כך בכל החדר".

• נסו להתחיל משפטים בחיזוק חיובי- " אלון אתה ילד טוב וחכם אז אתה מבין שלא צריך להשאיר צעצועים מפוזרים על הרצפה". אנשים בכלל וילדים בפרט יותר משתפים פעולה עם משפטים חיוביים, אך ודאו כי המחמאות וההצהרות שלכם   הם אמיתיות ולא מנותקות מדי מהמציאות. ילדים יש להם כשרון יוצא דופן לזהות הגזמות ואי אמירת אמת.

• למדו את ילדכם לדבר ולתקשר בצורה חיובית גם כן.

 

תיקון התנהגות


בספר "meta emotion – how families communicate emotionally" - אשר נכתב על ידי שלושה מומחים בתחום הפסיכולוגיה המשפחתית.
(Carole Hooven , Lynn Fainsilber Katz , John Mordechai Gottman, 1997)


הכותבים מונים ארבעה חלקים פשוטים ליישום אשר יוצרים תוכנית יישומית לחיזוקים חיוביים:

1. זיהוי והכרה בבקשה של הילד או בצורך שלו.

2. ציינו את הגבולות בצורה בהירה ורגועה.

3. הציעו וציינו דרכים אשר בהם הרצון של הילד יוכל להתגשם חלקית.

4. עזרו לילד לבטא את התסכול אשר נוצר כאשר מוצבים גבולות. כדוגמא: "אני יודעת שאתה רוצה לאכול עכשיו שוקולד. אך אנו קודם נסיים את הארוחה ורק אח"כ תקבל שוקולד".

 
 

תגמול בפרס אל מול שוחד – ההבדל הקטן בכל מה שקשור בחינוך ילדים:


החיזוקים שהילד צריך משתנים מילד לילד. עליכם לדעת מהם החיזוקים שהילד שלכם מעריך ולהשתמש בהם.

השתמשו בפרסים כאשר אתם מרגישים שהילד סיים או ביצע פעולה קשה יחסית. אל תבלבלו בין תגמול בפרס (תגמול חיובי) לבין שוחד!.
אין צורך לתת פרסים או תגמולים שונים על פעולות שאתם מצפים מהילד לעשות ביומיום אלא אך ורק על פעולות יוצאות דופן, במקום שוחד השתמשו בחיזוקים חיוביים ותקשורת חיובית כדי לעודד את הילד שלכם להשתמש באותה תקשורת עם אחרים.

 

טיפים לניסיון בבית:


הנה כמה טיפים שתוכלו לנסות בבית כדי לשפר את התקשורת החיובית שלכם עם הילד:


• תהיו עקביים ונחרצים

• נסו לא לכפות על הילד החלטות קטנות ולא רלוונטיות כמו למשל- "איזה צבע סבון היית רוצה שנקנה או להשתמש".

• תנו לילד שלכם משימות כבר בגיל קטן. משימות בונות הערכה עצמית ובטחון עצמי ובמקביל מפתחות תחושת אחריות ומשמעת עצמית. למשל – "להוריד מהשולחן את הצלחת בסוף הארוחה". חשוב שתוכלו לתת לילד תזכורות רגועות  למשימה שלו עד שהוא יסיים אותה בפועל.

• קבלו את המוסכמה כי ילד צריך חזרתיות. יש לחזור הרבה מאוד פעמים על אותו הדבר שוב ושוב וצריך לדעת שזה בסדר בוודאי בגילאים הרכים יותר, כך בעצם הילד לומד. אם אתם מוצאים את עצמכם חוזרים על אותו הדבר, תקפידו כל פעם להגיד את המשפט כאילו זו הפעם הראשונה שאתם אומרים זאת לילד.

• רשימה של משימות (למשל- מה עושים כשקמים מהשינה) היא רעיון מצוין כל עוד שהיא קצרה וברורה (תמונות, ציורים) כך שהילד יוכל להבין ולבדוק את עצמו האם הוא צחצח שיניים או לא וכיוצא בזה.

• זכרו שלא כל ילד מעבד ישר את הבקשות של ההורה גם אם הן חוזרות על עצמן. הקפידו קודם להשיג את תשומת ליבו ורק אז לדבר על הנושא.

• דברו לאט. זה יאפשר לילד שלכם לספוג יותר ממה שאתם אומרים.

 
הכי חשוב שתזכרו שתקשורת חיובית בניכם לבין הילד שלכם מעניקה לו כלי תקשורת נהדר עם אחרים שתסייע לו בכל סיטואציה בחיים בכל גיל.

 

שתפו

תגובות