אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

חוק הפיקוח על מעונות היום

השלכותיו של חוק הפיקוח על מעונות היום

דר' נעמי מורנו - מנהלת האגף לגיל הרך, ויצו העולמית | 03.06.2019

שנת הלימודים תש"פ כבר מעבר לפינה.  גם חוק הפיקוח על מעונות היום.

 

 

האם אנחנו ערוכים להם?

 

כבר דובר רבות על כך שהגיל הרך הוא חלון הזדמנויות להתפתחותם העתידית של תינוקות ופעוטות. 

ישראל יוצאת דופן בשיעור הילודה הגבוה שלה ביחס למדינות המערב ואף בשיעור ההשתתפות הגבוה, יחסית, של נשים בשוק העבודה.

מה שמגדיל את הצורך הברור להיצע מספק של מסגרות מגוונות ומותאמות לילדים. 

ולא, אין הכוונה שהטיפול בילדים הוא במגרשן של הנשים, אלא שכשזו מגמת הילודה וכך נראים פניו של שוק התעסוקה, הצורך בזמינותן של מסגרות לילדים גובר.

 

 

ומה בפועל? 

 

באוקטובר האחרון אושר בכנסת חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות, המסדיר לראשונה את מערך הפיקוח על מעונות היום. 

היה בכך ביטוי למחוייבות ממשלתית. 

אלא שמכאן ועד ליישומו המוצלח של החוק עוד ארוכה הדרך.

בדיון בנושא, במסגרת פאנל בשם- "הפיקוח על חוק הפיקוח - היום שאחרי", 

שהתקיים מס' חודשים לאחר חקיקת החוק בכנס הנגב לשלום הילד,  צפו ועלו סוגיות מטרידות רבות. 

בקרב הדוברים והקהל הוצגו חששות שיישום החוק בספטמבר הקרוב יגרום לסגירה של מעונות וגנים שלא יעמדו בדרישות, 

שכן  חלון הזמן לביצוע קצר מאוד ולא כולם מכירים את פרטי החקיקה.   

בדיון הוצהר, כי על רקע המחסור הקיים כבר כיום במעונות ובהעדר תכנון ממשלתי של הענף בכלל, 

חיוני להערך בדחיפות ליישום מושכל של החוק ויפה שעה אחת קודם.

 

 

מאז חלפו להם כחודשיים נוספים ואנחנו כמעט באותו המצב

 

עמימות וחוסר מידע לגבי אופן היישום של החוק, 

כאשר לוח הזמנים להתארגנות של בעלי ומפעילי המעונות והגנים לקראת שנת הלימודים תש"פ הוא חודשים ספורים בלבד.

 

 

בטווח המיידי

 

האפשרות לפתוח בצורה טובה את שנת הלימודים הקרובה במעונות לגיל הרך, 

כולל כאלה שהיו נתונים לפיקוח ממשלתי עוד טרם כניסת החוק לתוקפו, מחייבת קבלת אישור ראשוני פרטני לכל מעון ומעון. 

הפעלת מעון ללא רישיון או בניגוד לתנאים שנקבעו בחוק היא עבירה פלילית שדינה עד שנת מאסר. 

בנוסף להתמודדות של בעלי ומפעילי המעונות והגנים עם מחסור ותחלופה של כוח אדם בענף, 

החוק מעמיס עלינו (בכל הקשור לקבלת הרישוי) שורה של דרישות מנהלתיות במימון עצמי. 

עד כה אף לא נקבעו סופית תקנות ונהלים מדויקים ליישום, 

לא פורסמו התהליכים ולא צוינו אנשי קשר במשרד העבודה והרווחה שיהיו אחראים על המענה.

 

אומנם פורסמה טיוטת נוהל בנדון להערות הציבור, 

אך זו רק חידדה את הקשיים המובנים בהחלתו של  החוק ולימדה על העמסת עלויות נוספות דווקא על מפעילי המסגרות.

והרי ציפינו שתבוא כאן לידי ביטוי אחריותה של המדינה גם בתיקצוב!). עוד חשוב לעדכן כי החוק קובע ש"מתן רישיון הפעלה או חידושו או מתן רישיון זמני, 

לפי העניין, או החלטה בעניין התליית רישיון, תתבסס על רשימת תיוג בדבר התקיימות התנאים המנויים ברשימת התיוג". 

אז עד שלא תפורסם רשימת התיוג לא באמת נדע מה יידרש. גם בהקשר זה נדרשת שקיפות הגונה והוגנת ופרסום מוקדם! 

 

 

בנוסף לכך, 

משרד העבודה והרווחה יידרש להגיש תקנות לחוק לאישור במסגרת וועדות הכנסת.

זהו חלק מהותי ובודאי יחייב המשך בירור ודיונים בכדי שהחוק לא יעוקר ממטרתו המרכזית - מסגרות בטוחות לילדים.  

 

 

בסיכומם של דברים אומרת וכותבת - החוק חשוב אך לא מספק. 

בכדי לייצר שינוי אמיתי נדרשת השקעה ממשלתית עמוקה באיכותן של המסגרות לגיל הרך - בתקינה, בהכשרה, בשכר. 

הגיל הרך הוא ההייטק החברתי והאנושי של עולם המחר!

 

בשנים האחרונות עלה הנושא על סדר היום הציבורי ואף קיבל לראשונה ביטוי הולם בהבטחות הבחירות האחרונות.  

מכאן ועד הצבתו של הטיפול והחינוך בגיל הרך במקום הראוי בסולם העדיפויות הלאומי עוד ארוכה הדרך.

 

 

ושוב אנו לקראת בחירות... 

 

האם הבטחות הבחירות רק באפריל האחרון  באשר ללקיחת אחריות על על הגיל הרך תחזורנה על עצמן גם הפעם? 

תתקיים סוף כל סוף לקיחת אחריות כוללת על היצע השירותים הניתנים ליותר מחצי מיליון תינוקות ופעוטות בישראל? יינתן לכך תעדוף? יוקצו המשאבים הנדרשים? 

 

הכותבת, דר' נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך - ויצו העולמית

ויצו בפייסבוק  ||  רישום למעונות היום של ויצו

 נעמי מורנו -ויצוויצו לוגו