אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

תקשורת מקרבת

5 דרכים לתקשורת טובה יותר עם הילדים

ליאת רוקח זמרוני - מנחת הורים | 03.02.2019

שיחה אמיתית מלאת בהקשבה ורצון הדדי לשיתוף. לקראת יום המשפחה  מאמר שכולו שיח משפחתי.

 

"אני קוראת לו עשר פעמים, והוא לא עונה לי".

"אני שואל אותו איך היה בבית הספר?" והוא עונה לי במילה אחת: "בסדר". 

אם הוא יוצא מגדרו הוא אומר: "כיף".

 

הקושי בתקשורת מתסכל הורים רבים, שמעוניינים בתקשורת זורמת, 

משתפת, עמוקה ונעימה, אך אינם יודעים איך לייצר שינוי.

 

יש הרבה סיבות ודרכים ליצור תקשורת טובה,
וכמעט כולן רלבנטיות לכל סוגי הקשרים, גם לקשרי הורים וילדים.

 

 

בחרתי להתמקד בחמש מהן, 

שחלקן אולי יפתיע אתכם (גם הפתעה וגיוון יכולים להוות טריגר ליצירת תקשורת קרובה יותר):

 

הדדיות 

בפנטזיה שלנו הילדים מספרים לנו הכול. 

כשאנחנו שואלים אותם "איך היה?" מיד נפתח סכר,

 והמילים שוטפות בזו אחר זו ומתארות חוויות צבעוניות מבית הספר או מחצר הגן. 

 

האם אנחנו נוהגים לשתף את הילדים בנעשה בעולמנו?

במקום להיות רק הצד ששואל, ננסה לשתף בחוויות מהעבודה, 

ברגשות שעולים בלבנו, 

בדברים שאנחנו אוהבים או שונאים ובזיכרונות מהילדות שמתקשרים לסיטואציות בהווה.

 

חוק ההדדיות הוא חוק יסוד שפועל בכל העולם.

ילדים שהשיתוף הוא חלק מהשיח היומיומי שלהם,
ילמדו לשתף באופן טבעי גם בלי שתשאלו אותם "איך היה". 

 

 

סקרנות

אתם וודאי שואלים את עצמכם איך סקרנות קשורה לתקשורת חיובית עם הילדים?

בימינו כבר לא משתמשים בביטויים כמו: "הסקרנות הרגה את החתול" או "אל תשאל יותר מדי שאלות", 

כי יודעים שהסקרנות היא הבסיס להתפתחות האינטליגנציה, 

לכושר ההמצאה ולעוד הרבה מיומנויות חיוניות. 

יחד עם זאת, הסקרנות הטבעית הפשוטה היא גם הבסיס למערכות יחסים,

אנחנו משוחחים עם מי שמעניין אותנו. 

נשוחח עם מי שאנחנו רוצים להקשיב למה שיש לו לומר, 

וכך אנחנו יוצרים קשרים ומשמרים אותם. 

מובן שהיינו רוצים לעורר סקרנות והקשבה בילדינו, 

לשם כך עלינו לאמן את שריר הסקרנות שלנו ולגלות עניין בתחומי העיסוק שלהם.

 

מטבע הדברים, 

הילדים שלנו מתעניינים בתחומים שונים לחלוטין מאתנו: 

הם משחקים כדורגל, מכינים סליים, מעריצים זמרים שלא שמענו את שמעם ומורידים אפליקציות שאנחנו לא ממש יודעים לשם מה הן נחוצות.

ויחד עם זאת, אם נביע עניין סקרני אמיתי, לא שיפוטי, במה שהם עושים, 

נזכה לתקשורת טובה יותר, לזמן איכות משובח. 

אולי אפילו גם נלמד כמה דברים חדשים ומעניינים מהילדים החכמים שלנו.

 

 

כנות

גם אנחנו לא תמיד פנויים להקשיב.

לפעמים הילדים מדברים אלינו, 

רוצים לשתף אותנו במשהו שעבר עליהם או להראות לנו ציור שציירו, 

אנחנו מהנהנים בחיוך ובעצם עסוקים במשהו אחר לגמרי: 

חושבים על היום שעבר עלינו בעבודה, 

מקשיבים לתכנית הרדיו ברקע או עונים להודעת ווטסאפ דחופה. 

כמו שאנחנו קוראים את שפת הגוף של ילדינו, כך גם הם קוראים את שלנו.

אי אפשר לזייף הקשבה.

אם באמת איננו פנויים לשיחה ולהקשבה, אין טעם להעמיד פנים. 

 

נספר לילדינו שאנחנו לא קשובים כרגע, מכל סיבה שלא תהייה, 

ונקבע אתם זמן מתאים יותר שבו נתפנה אליהם באמת.

 

 

אמפתיה

יש ילדים שמתחמקים מתקשורת סדירה עם הוריהם, 

כי הם מנבאים מראש את מהלך השיחה. 

כשהם ישתפו, 

הם יקבלו חזרה, עצה ביקורתית או אמירה שיפוטית: "היית צריך להגיד לו ש..." או "למה זה כל הזמן קורה רק לך?".

 

עם יד על הלב, 

גם אני הייתי מתחמקת משיחה כזו.

כדי שהילדים שלנו ירצו לדבר אתנו, 

אנחנו צריכים להקשיב להם באופן אמפתי.

 

אמפתיה היא הבנה עמוקה לרגשותיו ומחשבותיו של הזולת מנקודת מבטו הוא, 

יכולת לחדור לעולמו של האחר ולהבין אותו בלי להסכים או לשלול, בלי לשפוט או לבקר. 

כשאנחנו מקשיבים לילדים באופן אמפתי, 

אנחנו נכנסים לנעלי הילד, ויוצאים משם כדי לתת לו אוזן קשבת, לחבק ולהכיל.

 

יחד עם זאת, 

עלינו להיזהר מהזדהות מוחלטת - מצב בו אנחנו נשארים ב"נעליו של הילד", 

בוכים יחד אתו כשעצוב, מתקשים כשקשה, 

ולא נמצאים שם בחוץ כדי לתמוך ולהעניק תחושת ביטחון.

 

 

שיקוף 

מתאים למי שרוצה להתאמן בתקשורת איכותית, 

אבל מרגיש צורך לפתור, לסדר, לענות ולבקר את מהלכיו של ילדיו, אני מציעה את תרגיל השיקוף. 

כשהפתרון המוצלח או העצה הטובה עומדים לנו על קצה הלשון וקשה לנו להתאפק –זה הזמן לשקף.

 

שיקוף הוא חזרה על דברי הילד

כשאנחנו חוזרים על דבריו של הילד, 

אנחנו יכולים גם לתמלל דברים שנאמרו בשפת הגוף או בהבעה רגשית שאינה מילולית: 

"אני רואה שמאוד לא נעים לך, שאדם ביקש לעבור מקום ולשבת ליד מישהו אחר". 

מעבר ליצירת תקשורת מקרבת, 

השיקוף מחבר ומאשר לילד את רגשותיו ומאפשר לו להרגיש שאנחנו מקשיבים לו הקשבה אמתית.

 

 

נסו ליישם את חמשת הכללים האלו כבר בשיחה הקרובה היום אחרי הצהריים.

בפעמים הראשונות אולי תרגישו קצת מלאכותיים,

קצת מחושבים וחושבים.

אך, תראו מהר מאוד איך התקשורת משתפרת.

תוכלו להגיע לרמת שיתוף עמוקה יותר שתהפוך עם הזמן להרגל משפחתי.

 

הכותבת, ליאת רוקח זמרוני, מנחת הורים וצוותי חינוך.
מייסדת המרכז "בשביל  ההורות"
מייל:  info@2-parents.co.il 
ערוץ בשביל ההורים בyoutube

אומנות ההורות מחברת בין הפסיכולוגיה החיובית, תודעת השפע והיצירתיות לעולם ההורות