אינפוגן גני ילדים

לרובנו זו חוויה נעימה לפגוש את המשפחה בארוחת חג גדולה וחגיגית.
אבל בואו רגע נחשוב על הילדים ולא עלינו.

ארוחת ליל הסדר היא ארוחה ארוכה

תחילתה של הארוחה היא קריאה מתמשכת מההגדה.
יש ילדים שיכולים ומסוגלים לאסוף את עצמם ולהתרכז כל משך הזמן הארוך הזה, אך יש ילדים שקשה להם.

יש ילדים שלא מסוגלים לשבת בצורה רגועה על הכסא ולחכות עד לתחילת הארוחה.

ובזמן הזה לשמוע כיצד המבוגרים מקריאים מההגדה. והם בכלל לא מבינים את השפה...
ללא ספק, זה חלק שהוא ארוך ומייגע עבורם.
קשה להם מאד לשבת על הכסא מבלי לזוז יותר מדי ורק להקשיב למבוגרים.
האמת, אני יכולה לגמרי להזדהות ולהבין אותם.

אז רגע לפני שאתם ההורים מתחילים להתווכח ולריב איתם ולהתאכזב מזה שהם לא רגועים ולא יושבים יפה ליד השולחן.
רגע לפני שתרגישו את המבטים הביקורתיים של הדודות "הנשמות הטהורות" 

אני רוצה להמליץ לכם על כמה טיפים חשובים שיעשו לכם חיים קלים יותר בארוחת ליל הסדר עם הילדים:

ערכו איתם שיחת תיאום ציפיות לפני ליל הסדר.

הסבירו להם מה קורה בארוחת החג, מה עושים ליד השולחן? מה מצופה מהם? איך הם אמורים להתנהג? כמה זמן הם אמורים לשבת?

תקבעו איתם איזה סימן סודי – שפה סודית שרק אתם והם ידעו

שכשהם ירגישו שקשה להם והם כבר ממש לא יכולים יותר לשבת ברוגע, אז הם יסמנו לכם ותצאו איתם רגע להפסקה.
תוכלו לעבור לחדר השני וקצת לקפוץ ולשחרר את השרירים והאנרגיה.
אולי חיבוק חזק יעזור להרגיע ולאסוף את עצמם חזרה.
ובארוחה עצמה – כשהם יסמנו לכם את הסימן, אל תתעלמו ממנו!!!
התעלמות מעבירה מסר של זלזול, ואתם מאבדים מהאמון שלכם.
הם צריכים לדעת שהסימון בסימן הסודי מגיע רק כאשר הם ממש כבר לא יכולים להתאפק יותר.
והיה והם סימנו לכם, צאו איתם רגע לחדר אחר:

דבר ראשון אימרו משפט מעודד – לא מובן מאליו שהילד זכר את ההסכם בינכם וסימן לכם.
הוא יכול היה להתחיל להשתולל, אבל הוא לא.
הוא זכר את מה שקבעתם וכיבד את ההסכם.
מגיע לו בהחלט הערכה על המאמץ.

אימרו משפט כגון:
"אני ממש גאה בך שאתה מרגיש את הגוף שלך, אתה ממש הרגשת מתי כבר קשה לך וסימנת לי את הסימן שקבענו. זה מראה לי שאתה בוגר ואחראי ואני מעריך את זה מאד"

ואז תחשבו יחד מה ניתן לעשות?
חיבוק חזק, הוצאת אנרגיה קצרה, וחזרה לשולחן. 

במקרים בהם יש ילדים בעלי טמפרמנט מאד גבוה, אני אישית הייתי משחררת אותם ממחויבות לישיבה על יד שולחן לאורך זמן כה רב.
ניתן לתת לו להמשיך ולהיות בחדר עם משחק.

הביאו משחק

משחק קטן, משהו שניתן לשחק איתו על יד השולחן ולא יפריע לסובבים (ערך של התחשבות בזולת), ספר, חפץ קטן ומרגיע.

טיפ אחרון וחשוב מאין כמוהו – אל תגיעו עם ילדים רעבים

כיוון שלוקח זמן עד שהאוכל מגיע  (בכל זאת צריך לחכות עד ל"שולחן עורך") דאגו שהילדים לא יגיעו לארוחה רעבים מדי.
הרעב יקשה עליהם להתאפק ולהרגיע את גופם.

לסיכום,
הנה ריכוז הטיפים בקצרה:

• שיחת תיאום ציפיות
• סימן סודי בינכם לבין הילדים
• אפשרו יציאה להתאווררות
• הביאו משחק/חפץ שירגיע
• אל תתנו להם להגיע רעבים מדי לארוחת החג

אני מאחלת לכם חג שמח ומהנה
יעל שוורץ  - הלוחשת לגננות ולהורים

הכותבת הינה יועצת חינוכית  (M.A.) מלווה צוותים חינוכיים  והורים - מרצה, מעבירה השתלמויות ומאמנת

הלוחשת לגננות ולהורים:
אתר: yaelschwartz.com
דף פייסבוק : הלוחשת לגננות ולהורים