אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

ויסות חושי

ויסות חושי – זו הפרעה אמיתית?

דורלי רוזנשטיין - מאבחנת דידקטית והתפתחותית | 19.12.2018

בתקופה שבה מרבים לציין "קושי בוויסות חושי". בואו רגע נדבר על זה.

 

בשנים האחרונות אנחנו שומעים שוב ושוב את המשפטים הבאים:

"לילד שלי קשיים בוויסות חושי".

"הילד צריך טיפול לוויסות חושי".

ואנחנו לא באמת מבינים במה מדובר.

אז בואו נעשה קצת סדר.

 

עיבוד חושי

התהליך ההתפתחותי שעליו אנחנו בעצם מדברים, 

הוא תהליך טבעי, התפתחותי שנקרא: עיבוד חושי. 

מדובר בתהליך התפתחותי טבעי, 

שתחילתו בהריון ובו מתפתחת היכולת לארגן מידע סנסורי (תחושתי) מהסביבה ומהגוף, 

על-מנת שהמוח שלנו יוכל להגיב בפעילות המותאמת לסיטואציה.

 

כל אחד מאיתנו משתמש במגוון תחושות על מנת לחוות וללמוד את העולם: 

חוש הריח, חוש הטעם, חוש הראיה, חוש השמיעה.

אלו החושים שכולנו יודעים לשיים ולהגדיר. 

 

קיימים תהליכים נוספים, חשובים מאוד, 

התורמים להתפתחות התקינה של מערכות הגוף שלנו ותורמים בהמשך

להתפתחות התפקודים הרגשיים, הקוגניטיביים, החברתיים שלנו.

בהם גם תחושת התנועה והמרחב, התחושה העמוקה של הגוף ותחושת המגע.

אלו, לצד החושים שכבר הזכרנו, הם מעצם מנגנונים המגינים עלינו ומאזנים את התנהגותנו. 

 

כבר בבטן

העובר מתחיל לחוות תהליכים תחושתיים כבר ברחם:

תחושת המגע מאפשרת למוח שלו לאזן את טמפרטורת גופו מול חום גופה של האם, 

חוש הריח שלו מאפשר לו להכיר את ריח גופה, 

התחושה העמוקה שלו מאפשרת לשריריו לפעול מול קירות דופן הרחם, 

התנועתיות שלו מאפשרת לו לשנות מנחים בתוך חלל הרחם ועוד.

לאחר הלידה, על המוח שלו לעבד תחושות חדשות, מהסביבה החוץ-רחמית, 

ולהתאים את התנהגות התינוק ותפקודיו לתנאים החדשים.

 

את תהליך העיבוד החושי ניתן להשוות לפעולת סינון. 

כאשר הכל תקין, יעברו דרך החורים שבמסננת רק החומרים העיקריים. 

מה שאינו מתאים לגודל החורים – ישאר בחוץ. 

כאשר יש חור במסננת – יעברו פנימה גם מרכיבים נוספים, חלקם לא רצויים או שאינם נחוצים לתערובת אותה אנו מכינים. 

כאשר המסננת "מלוכלכת" או "חסומה", גם הנוזלים שנחוצים לא יעברו.

 

כך גם בתהליך העיבוד החושי.

 

רגישות יתר

במצבים בהם ילד סובל מרגישות יתר – 

ה"מסננת" שלו מעבירה עודף של גירויים למוח. 

המון דברים שלכאורה "מיותרים", חודרים פנימה ומציפים אותו. 

לדוגמא: אם מדובר בילד עם רגישות יתר מגעית, 

הוא יוסח על ידי כל מגע (גם ממגע אקראי), יגיב לכל "משב רוח", 

המוח שלו יוטרד ויגיב במהירות לכל נוכחות מגעית סביבו. 

פעמים רבות המגעים יתפסו ככל כך מטרידים שהנושא יגרור תגובתיות יתר כמו: 

  • התפרצות בבכי לא סביר (ואז נגדיר אותו כילד בעל תגובות רגשיות לא מווסתות). 
  • הוא עלול לתקוף את מקור המגע – ואז נגדיר אותו כילד אלים ותוקפני. 
  • הוא עלול לשמור מרחק מוגזם מהסובבים אותו – ואז נגדיר אותו כלא חברותי או כבעל קשיים בתקשורת חברתית 
  • ועוד...

 

תת-רגישות

במצבים בהם ילדים הינם בעלי תת-רגישות מגעית, ה"מסננת" שלהם "חסומה". 

הם זקוקים למסות גדולות של תחושה על מנת לפתוח את החסימה הזו ולאפשר לגירויים לעבור פנימה. 

ילדים אלו יפתחו מעין "צמאון למגע", חיפוש אחר מגע או שהמגע שלהם יהיה חסר פרופורציה לגירוי שניתן. 

  • במצבים אלו אנחנו נתקל בהפעלת כוח מוגזם
  • תנועות גסות
  • חיבוקים מאוד חזקים (מבלי להתכוון לכך)
  • גירוד עצמי מוגזם
  • דחיסה של אוכל לפה 
  • ועוד...

 

 

כך, נוכל לראות בכל התחושות הקיימות, תת-רגישות או רגישות יתר. 

בכל מקרה, מדובר בחושים שונים ולכן ההגדרה הכללית של "בעיה בוויסות החושי" אינה מדויקת.

פעמים רבות, ילדים מתמודדים עם רגישות יתר בחוש מסוים ובתת-רגישות בתחושה אחרת. 

מצבים אלו מכונים, בדרך כלל, כמצב של "חוסר איזון תחושתי". 

 

רגישות באזור מסויים בלבד

יתרה מזאת, אצל ילדים מסוימים עלולה להופיע רגישות יתר מגעית באזור אחד של הגוף, לדוגמא בחלל הפה. 

במצב זה עם ימנעו ממרקמים מסויימים של מזונות והתפריט שלהם עלול להיות דל. 

מצד שני, הם יחוו תת-תחושה מגעית בכפות הידיים, 

יהנו ממגע במרקמים שונים של חומרי יצירה ולא מנעו ממשחק בחול, בוץ, צבעי ידיים ועוד.

חשוב לזכור, אין "מרשם" או מצב אחד המתאר קשיים בעיבוד החושי. 

כל ילד מתנהג ומגיב אחרת מחברו. 

 

אין טעם לתת "כותרות/תוויות" לילדים

חשוב לבדוק לעומק את התפקודים החושיים השונים שלהם, 

וכך להתאים את דרך העבודה שנכונה לכל אחד מהם. 

הורים ואנשי צוות רבים, עלולים לטעות ולחשוב שיש להתאים את הסביבה לצרכי הילד: 

לקנות לו בגדים מסוימים, למנוע ממנו מגעים שאינם נעימים לו. 

הם מתאימים את התפריט לצרכיו ומונעים ממנו התנסויות חשובות מתוך רצון לסייע לו.

בדרך זו אנו עלולים להגדיל את החורים במסננת.

חוסר התנסות רק מחמירה את הקושי. 

עלינו לבנות תכנית טיפולית, הדרגתית ומחזקת.

 ואפשר לילדים להיחשף בהדרגה, תוך חיזוקים והכלה, 

להתנסויות מגוונות המאפשרות תהליך של התרגלות.

עם הרבה סבלנות, תמיכה והתמדה ניתן לסייע לילדים לאזן את המערכת התחושתית שלהם.

 

הכותבת, דורלי רוזנשטיין, מאבחנת ומטפלת התפתחותית-תחושתית

לפרטים נוספים, הרצאות סדנאות, אבחונים וטיפולים:

r.dorli@gmail.com

052-4280087

www.ken-horim-chinuch.co.il

www.facebook.com/dorli.latet