אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

מי חורר את הגבינה שלי?

מי חורר את הגבינה שלי

ארגון בטרם | 14.07.2011

אחד מתרחישי האימה של הקיץ התרחש באחת מחופשות הקיץ, בה  טבע ילד בן 7 בבריכה הגדולה שבבית  המלון בו התארחה משפחתו. הקיץ רק החל....

 

הקיץ רק החל וכבר גבה מחיר כבד  חייהם של 15 ילדים. 

הילד, שלא ידע לשחות, נכנס למים הרדודים של הבריכה הגדולה במלון מבלי שהיה מלווה מבוגר. בבריכה הגדולה רחצו באותה שעה מתרחצים רבים בפיקוח מציל בודד ובריכת הפעוטות הייתה סגורה למתרחצים.

 

מקרה טראגי זה מצטרף למקרים קשים אחרים שמתרחשים בתקופת הקיץ והחופש הגדול. בקיץ הפגיעות קטלניות יותר.

 

רוב הילדים שטובעים – טובעים למוות. רוב הילדים שנשכחים ברכב בעונת הקיץ הלוהטת – מתאשפזים במצב קשה או מתים.

 

אם ננתח את מקרה הטביעה של הילד בן ה- 7 בבריכת המלון נראה כי ניתן היה למנוע את התאונה:

אילו המלון היה דואג להפעלת בריכת הפעוטות סביר להניח שהילד היה נכנס לשם והאסון היה נמנע;

אילו המציל היה ממלא את חובתו ומונע את כניסת הילד למים העמוקים –סביר להניח שהאסון היה נמנע;

אילו היה מופעל שיקול דעת ומציל נוסף היה מצטרף להשגחה בבריכה – ייתכן והאסון היה נמנע;

אילו ההורים היו משגיחים על ילדם שלא ידע לשחות ולא היו מתירים לו להיכנס לבריכה הגדולה – יש בסיס להניח שהאסון היה נמנע.

 

כל תאונה היא רצף מורכב של מספר כשלים. אך מניתוח תרחישי התאונות ניתן ללמוד כי יש מה לעשות על מנת למנוע את התאונה הבאה.

מניעת תאונות מחייבת אותנו לסגל מגוון רחב של התנהגויות מניעה, בתקווה שאם אי-פעם יקרה לנו רצף נורא של כשלים, יהיה לפחות קו הגנה אחד, התנהגות אחת שתמנע את התרחשותה בפועל של תאונה.

 

James Reason, פסיכולוג בריטי המתמחה בניהול סיכונים, ממחיש את הדינאמיקה של התרחשות אירוע חריג במטאפורה של גבינה שוויצרית עם חורים. כל פרוסת גבינה משולה לשכבת הגנה. כשל בהגנות מאפשר את חדירתם של סיכונים דרך החורים בגבינה וכתוצאה מכך לאירועים חריגים.

 

כך קרה, שבאותו אירוע של טביעת הילד בבריכה הגדולה הייתה שורה של כשלים, והחורים שבכל פרוסת גבינה חפפו זה את זה והשאירו מקום רחב לחדירת הסיכונים.

 

לו אחד מהכשלים הללו היה נמנע - האסון היה הופך לאירוע של 'כמעט ונפגע'. אירועי 'כמעט ונפגע' אינם שונים מאירועי תאונה אמיתיים- לא בנסיבות המקרה, לא באנשים המעורבים. השוני בינם לבין תאונות, הוא במבחן התוצאה, ובכך ששכיחותם גבוהה יותר. קיומם של אירועים כאלה, מלמד אותנו שסבירותם של צירופי המקרים, שסופם האפשרי תאונה איומה, גדולה הרבה יותר משנרצה לחשוב. הם נותנים לנו הזדמנות להבין את הנסיבות שעלולות להוליך לתאונה, ולהימנע מהן.

 

תפקידנו כהורים, לצמצם את מספר החורים שבגבינה: לוודא שהילדים נמצאים בסביבה שתנאי הבטיחות בה הם אופטימליים: שבחוף הרחצה יש מציל, שלקייטנה יש רישיון הפעלה, שבבית מותקנים אמצעים למניעת נפילה מחלונות וממרפסות ועוד. במקביל נדרשים ההורים לאמץ הרגלי בטיחות כחלק מהורות טובה: להיות שני צעדים קדימה בשמירה על ילדינו, תוך הבנה שהתפתחות תקינה משלבת סקרנות של ילדינו ותפקידנו כהורים לאמץ מגוון התנהגויות בטוחות. שמירה על קשר עין עם הילדים והימצאותנו ובטווח נגיעה מהם בחוף הים ובבריכה, דאגה לכך שילדנו עד גיל 9 לא יחצו כביש לבד וילוו על ידי מבוגר, הקפדה על שהייתם של ילדים בסביבה בטוחה ועוד.

 

אנו נמצאים בפתחו של החופש הגדול. ההורים ימשיכו לצאת לעבודה ולמחויבויות היומיום. הילדים, לעומת זאת, ייצאו ממערכת מסודרת וברורה לחופשה ארוכה. עבורם הכללים ישתנו, והמסגרת תיפרץ. זוהי תקופה שבה הפוטנציאל להיווצרות חורים בגבינה גדולה מתמיד, ועל כן משימתנו כהורים לצמצם את הסיכונים הפוטנציאלים. כשאנו מתכננים את חופשת הקיץ עבור ילדינו עלינו לתת שימת לב מיוחדת לנושא הבטיחות, ליצור מסגרת חלופית בטוחה לילדים ולדעת כי גם בקיץ, ובעיקר בקיץ בטיחות היא תנאי סף לכל פעילות, וכי מבטיחות לעולם לא לוקחים חופשה.

 

 

 

שתפו

תגובות