אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

כאב ההורים

מניעת פגיעה והתעללות בפעוטות במסגרת הגן

איילת שורר-ממלוק - מדריכת הורים מוסמכת | 07.07.2019

עוד אירוע אלימות קשה בכותרות,  הורים מזועזעים, ילדים נפגעים ושוב הפגנות וכעס.

 

כולנו הזדעזענו לאחרונה מאירוע ההתעללות הקשה בפעוטות על-ידי מטפלת בגן פרטי בראש העין. 

אירוע המצטרף לשורה של אירועים קשים נוספים שנחשפו בתקשורת בשנים האחרונות.

רבות כבר דובר ונכתב על הצורך בפיקוח על מסגרות הגיל הרך, 

וכן על הצורך לעגן בחקיקה את נושא הסטנדרטים הנדרשים להפעלתן של מסגרות אלה.

 

במאמר זה, אני רוצה לפנות דווקא לגננות ולבעלי הגנים הפרטיים, 

במקום לדבר על נושא הפיקוח והאכיפה, לדבר על פעולות מקדימות של הדרכה ומניעה לצוות הגן. 

להורים היקרים והחוששים, לאפשר מיומנויות של הבנת התהליך החינוכי (ואולי להסב את תשומת ליבן של צוותי החינוך לטקסט זה).

 

 

העבודה היום-יומית בגן הינה קשה ושוחקת.   

הטיפול בילדים צעירים במשך שעות ארוכות תובע מאמץ פיזי ונפשי ניכר, 

שלא תמיד זוכה להערכה ולתגמול הראויים לו. 

בנוסף, חלק גדול מהמטפלות מגיע לשטח ללא ניסיון או הכשרה מקצועית מתאימה. 

 

אין ספק, 

כי לא ניתן להסביר מקרים קשים של התעללות בילדים, אליהם נחשפנו,
בגורמים אלה בלבד, אלא במבנה אישיותי מסוים של אותה מטפלת פוגענית. 

יחד עם זאת, במקרים הנפוצים יותר, 
מדובר בתופעות התנהגותיות שהן תוצאה של חוסר ידע, חוסר בכלים ותהליך הדרגתי של שחיקה.

 

 

אז מה ניתן לעשות כדי למנוע התנהגויות פוגעניות בקרב מטפלות במסגרות הגיל הרך?   

ראשית, חשוב לזכור, כי בכדי שמטפלת תוכל לתת מעצמה לטובת הילדים, 
עליה לקבל בעצמה תחושה של תמיכה "והחזקה". 
על מנהל/ת הגן לתת את הדעת לרווחתן של חברות הצוות המועסקות אצלה בנושאים כמו:
תנאי העסקה נאותים, סביבה פיזית מתאימה לצרכיהן, זמני הפסקה במהלך היום, 
ימי חופש, מפגשי צוות קבועים, אמפתיה לקשיים ובעיקר- יחס של כבוד והערכה. 

 

שנית, חשוב להיות מודעים למצבי קושי ואי-נחת, המתרחשים באופן תדיר בשגרת הפעילות בגן, 
לדון בהם עם חברות הצוות ולספק להן את הידע ואת הכלים המתאימים להתמודדות. 

 

בשורות הבאות, אתייחס בקצרה למספר מצבי קושי שכיחים בשגרת הגן. 

לגבי כל מצב אציע דפוסי התנהגות רצויים, אותם מומלץ להטמיע בקרב צוות הגן באופן שוטף. 
בין אם זה בשיחות צוות תקופתיות, בהשתלמויות מקצועיות או בהדרכה שוטפת תוך כדי עבודה.

 

 

הטיפול בצרכים הפיזיים של תינוקות ופעוטות:  

צרכיו הפיזיים הבסיסיים של הילד הם מזון, שתיה, ניקיון אישי ושינה. 
ברמה הרגשית, הילד זקוק לתשומת לב ולתחושת ביטחון כי צרכיו הפיזיים יסופקו בקביעות. 

תינוקות ופעוטות שונים יביעו את חוסר הנחת שלהם ממצבם בדרכים שונות: 
בין אם זה בבכי, באיתותים גופניים, בהקצנת התנהגויות או במילים.

כלים לצוות: 

חשוב להדריך את הצוות לזהות את "איתותי" הילדים ולהיענות להם בצורה קבועה, זמינה ותומכת. 
יש להקדים ולהסביר לילד במילים מה בכוונתי לעשות, ולטפל בצרכיו הגופניים בסבלנות, בעדינות וברגישות. 

 

התערבות במצבי קונפליקט בין ילדים:

עימותים ומצבי קונפליקט בין פעוטות הם חלק שכיח בשגרת הגן, 
והם קשורים לתהליך התפתחותי נורמטיבי של רכישת מיומנויות רגשיות וחברתיות בגיל הרך.

כלים לצוות: 

יש להדריך את הצוות שלא להתעלם ממצבי קונפליקט ולהתערב תמיד בדרך של "גישור", 
על-מנת לסייע לילדים ללמוד מיומנויות של פתרון בעיות. 
יש להזכיר לילדים שוב ושוב את חוקי הגן. 
יש להפסיק באופן מידי, אך בשום אופן לא תוקפני, מצבים של פגיעה פיזית. 
חשוב מאד להקפיד, שהמטפלת בעצמה תדגים התנהגות אסרטיבית אך מכבדת ולא אגרסיבית (!)

 

 

מצבי התנגדות של פעוטות:

ילדים צעירים לעיתים קרובות מביעים התנגדות פיזית, קולית או מילולית, 
כאשר הם מתוסכלים או שאינם מרוצים מסיבה כלשהי, רגעית או מתמשכת. 

כלים לצוות: 

יש להדריך את הצוות להגיב בסבלנות וברגישות, 
תוך אמפתיה לתחושת התסכול או חוסר שביעות הרצון של הילד, ניסיון להבינו ולסייע לו להתמודד איתה. 

 

 

תגובה לבכי:

תינוקות ופעוטות בוכים כדרך להביע מצוקה או חוסר שביעות רצון מהמצב. 
הבכי הינו תופעה נורמטיבית ושכיחה, המשפיעה מאד על עיצוב האקלים הרגשי בגן.

כלים לצוות: 

חשוב להדריך את הצוות שלא להתעלם ממצבי בכי אך גם לא לדרוש מהילד להפסיקו בכל מחיר. 
יש להתייחס לבכי כאמצעי תקשורת של הילד, להגיב אליו בסבלנות ובאמפתיה, 
תוך ניסיון כנה להבין את נסיבות מצוקתו ולספק את התמיכה לה הוא זקוק. 

 

 

מתח וסכסוכים בצוות: 

העבודה המשותפת והאינטנסיבית ביחד בגן עלולה לייצר מוקדי מתח וקונפליקטים בין חברות הצוות.

כלים לצוות: 

חשוב מאד לייצר בגן בסיס לתקשורת ישירה ומכבדת בין חברות הצוות ובינן לבין המנהלת. 
מומלץ למסד ישיבות צוות תקופתיות, בהן ידונו נושאים כמו: 
חלוקת התפקידים בצוות, התמודדות עם סוגיות יום-יומית, אוורור רגשות קשים וכיוצא באלו.
בשום אופן אין לאפשר שיח תוקפני ומתלהם מעל ראשי הילדים בגן.

 

 

לסיום, המלצה חשובה במיוחד:  

חשוב ללמד את חברות הצוות לזהות בזמן אמת התרחשות מצבים של עייפות, 
שחיקה ואובדן סבלנות, ולחשוב מראש על דרכים לגיטימיות להתמודד ולווסת אותם.

 

 

הכותבת, איילת שורר-ממלוק,  הינה מדריכה ומפקחת חינוכית בגיל הרך, מדריכת הורים מוסמכת,
בעלת תואר ראשון (B.S.W) בעבודה סוציאלית ותואר שני (M.A התמחות בגיל הרך).