אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

הסתגלות

הסתגלות קלה בגן חדש

מערכת אינפוגן | 28.08.2017

המעבר לגן חדש טומן בחובו התרגשות וחששות, של ההורים ושל הילדים. ההורים חייבים להיות קשובים לצרכיו של הילד ולהקנות לו בעצם הפרידה תחושת הנאה

 

המעבר לגן חדש טומן בחובו התרגשות וחששות, של ההורים ושל הילדים.

ההורים חייבים להיות קשובים לצרכיו של הילד, ולהקנות לו בעצם הפרידה תחושת הנאה – אשר תשרה עליו גם ביטחון. 

 

להלן מספר המלצות להקלת תהליך הקליטה שתעזור להוביל להתאקלמות חיבית, מהנה ומהירה במסגרת הגן החדש:

 

בבית, עוד לפני הגן:

 

כבר בימי החופש האחרונים כדאי ורצוי לדבר על הגן, ובעיקר על הפרידה מן ההורים.

צריך לזכור כי בכל גיל - היעלמות פתאומית אינה יעילה ורצויה, יש בה משום אי-ודאות,אובדן והרגשה של חוסר אונים. 

 

בגילאים צעירים (מגיל 6 חודשים ועד 24 חודשים) אפשר לשחק ביחד ב"משחקי קוקו", זאת פעילות המרגילה את הילד להיעלמות (חלקית) של ההורה, אבל בעיקר מעידה על חזרתו כל פעם מחדש. 

 

עם ילדים שמתחילים גן במסגרת חוק חינוך חינם מגיל 3 (טרום-טרום חובה ומעלה), כדאי לדון בהבדלים שבין הגן הפרטי לגן של הרשות המקומית. כגון: מספר הילדים, השוני בארוחות ומועדיהן, נהלי השירותים וכדומה.

 

בנוסף, כדאי לשתף את הילד בחלק מההחלטות לקראת הגן: בחירת תיק או בקבוק מים חדש, בחירת בגדים (כדאי לצמצם את הבחירה מתוך מספר אופציות), שיתוף תוכן הכריך המועדף לארוחת העשר וכדומה.

 

בהגיענו לגן:

 

לילדים קטנים כדאי להביא "חפץ מעבר" - זהו חפץ אישי מהבית (שיישאר בגן באופן קבוע) מטרתו של החפץ היא לשמור על המשך הקשר שבין הבית לגן.

החפץ יכול להיות: צעצוע, ספר, חיתול וכיוצא באלו. 

 

חשוב להראות לילד את מרחב הגן, להקנות לו את הביטחון כי כך הוא מבין איפה כל דבר נמצא: היכן השאיר את תיקו, היכן חדר השירותים, מהי מגירת היצירות שלו, היכן החצר ושאר חלקי הגן.

היכרות זו תקנה לו ביטחון במרחב, וביטחון בהישארותו שם גם בלעדיכם.

 

יש לוודא כי אנשי הצוות ראו אותו וכי יש לו זיהוי שמי כלשהו (מדבקה, תג שם וכו') – בעיקר בגן חדש בו ילדים רבים חדשים.

ההתמודדות הסביבתית של הילד תהא קלה יותר אם יפנו אליו בשמו, ולא ישאלו אותו כל פעם מחדש מהו.

 

תמיד נפרדים בצורה ברורה ואומרים "שלום" לילד לפני שעוזבים את הילד בגן.

אסור "לברוח" מבלי להיפרד כראוי – התנהגות שכזו מערערת את בטחונו של הילד, ומקשה יותר על הסתגלות של הילד לגן. הילד עלול לפתח חוסר אמון ומצוקה בנוכחותכם ובתפקיד הגן בחייו, ועלול להפוך את הפרידה לבלתי אפשרית וטעונה מאוד בעבורו.

 

אסור להציץ(!) כשמתקבלת ההחלטה לצאת מן הגן, צריך להקפיד להתרחק מקו הראיה של הילד (ישיר או עקיף). כשהילד יראה את ההורה דרך שלבי התריס או דרך הרווחים שבגדר (וילדים אלופים באיתור הורים מציצים), הוא עלול לרצות לשוב לזרועותיהם, לבכות ולחוות את הפרידה מחדש.

 

צריך לזכור:

 

בסך הכול הילד נמצא בגן שאתם אמורים לסמוך בו על אנשי המקצוע. 

יש לאפשר לילד להכיר את מרחב הגן להכיר את הילדים האחרים וכמובן גם את הצוות, ובמקביל הצוות יכיר גם את ילדכם.

 

לעתים אנחנו מקרינים את חרדתנו וחששותינו, והילד מרגיש זאת – כדאי לזכור כי יש פעמים בהן להורים קשה יותר מאשר לילד.

 

חשוב לדעת לנתק, ולהתחיל בתהליך הסתגלות לגן ולמציאות החדשה... 

תהליך שלא קל גם לאמא ולאבא כל פעם מחדש – כי האוצר שלנו מתחיל גן חדש.