אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

זהות דיגיטאלית מלידה

די לפרסם את החיים שלי

ליאור גיל - מערכת אינפוגן | 24.02.2019

האם אי-פעם עצרתם רגע לחשוב לפני שהעלאתם תמונה של הילדים שלכם למדיה החברתית? האם הם היו רוצים בכך?

 

לאחרונה פורסם בכתב-העת המוביל "The Atlantic" פרויקט מיוחד אודות רשת, מדיה חברתית וילדים.

אבל הפעם מנקודת מבט מעט שונה מהרגיל.

 

הפעם, ליוו את הילדים במסע גילויים מרעיש ברשת - לעשות גוגל על עצמם ולגלות איזה מידע הם לא יודעים שקיים.

 

הילדים הזדעזו לגלות שההורים שלהם מעלים עליהם מידע

קארה (שם בדוי), בת ה-11, נרעשה לגלות שאימה מעלה מדי פעם תמונות שלה באינסטגרם, כבר כמה שנים.

בעוד לה, אין חשבונות עדיין ברשתות חברתיות, ולכן, כל המידע ברשת הוא מידע שאימה העלתה לחשבונות האישיים שלה.

קארה אמרה שחלק מהתמונות לא מחמיאות לה, וחלק מהמידע מביך אותה - והיא אינה רוצה לחלוק את המידע הזה עם חבריה.

 

היידן, בן 10, גילה שההורים שלו יצרו #האשטאג ייעודי הכולל את שמו.

וכיום הוא למד לעקוב אחרי מה שהם מעלים ולהעיר להם.

 

 

לא כל הילדים בפרויקט התביישו במידע

היו ילדים ששמחו לגלות שיש עליהם מידע ברשת.

נטלי, בת 13, סיפרה שכשהייתה בכיתה ה' - היא וחבריה התחרו למי יש מידע רב יותר באינטרנט.

הוריה של נטלי, שהקפידו מאוד שלא לחשוף אותה בחשבונות המדיה החברתית שלהם, 

ציינה: "התבאסתי לגלות רק שתי תמונות שלי, אני אדם אמיתי - רציתי שיראו את זה גם ברשת".

 

 

גם הורים מודעים - לא תמיד מצליחים להפסיק

בלוגרית, אמא לילדה בת 14, התוודתה בוושינגטון פוסט, 

כי על-אף שהבטיחה לביתה שלא להעלות עליה מידע ברשת, היא אינה מצליחה לעמוד בהבטחתה:

"לא לכתוב על ביתי, זה לסגור פן מסוים בחיים שלי.

זה לא משנה אם זה לטובתי או לטובתה - אני לא מסוגלת לוותר על זה". 

 

אבל, לא רק בלוגרים חושפים מידע על הילדים שלהם.

מחקר מצא כי ההורה האמריקאי הממוצע יוצר לילד שלו פרופיל דיגיטלי עוד הרבה לפני שהילד מחזיק בכתובת מייל.

לתופעה הזו כבר יש שם:sharenting.

 

היום זהות מקוונת של ילדים נבנית כבר מצילומי האולטרסאונד בשלבי ההריון הראשונים.

דרך הלידה, ואירועי מפתח אחרים בחייהם.

הזהות מתעצבת ככל שמוסיפים עוד פרטים ועוד מידע.

 

sharenting

זה בעצם הלחמה של share, שזה לשתף, עם panting, שזה הורות.

הורות משתפת במדיה החברתית.

ל-92% מהילדים האמריקאים מתחת לגיל שנתיים - יש זהות דיגיטלית.

מאמר שפורסם באוניברסיטת פלורידה לווין ללימודי משפטים (University of Florida Levin College of Law),

אודות התופעה טוען:

"לילדים יש עניין בפרטיות. 

עם זאת, זכותו של הורה לשלוט בגידול ילדיו וזכותו של ההורה לחופש הדיבור עשויה לזכות בכך. 

כאשר ההורים חולקים מידע על ילדיהם באינטרנט, הם עושים זאת ללא הסכמת ילדיהם. 

הורים אלה פועלים כשומרי סף של המידע האישי של ילדיהם וכמספרי סיפורים אישיים של ילדיהם. 

להורים תפקיד כפול בחשיפת המידע ובשמירת המידע.

אי-זהירותם על זהותם המקוונת של הילדים שלהם,

הם לא מגינים  על הילדים שלהם ככל שהזהות המקוונת שלהם מתפתחת. 

ניגוד אינטרסים קיים, שכן ילדים עלולים יום אחד להתרעם על הגילויים שנעשו לפני שנים על ידי הוריהם."

 

 

לא רק הורים מפרסמים

 מחיפוש פשוט בגוגל עורכי הפרויקט מצאו כי אגודות ספורט מפסרסמות ברשת הישגים וסטטיסטיקות של ילדים.

חוגים, גני ילדים ובתי ספר יסודיים מחזיקים לעתים קרובות בלוגים 

או מעלים תמונות של ילדים לחשבונות אינסטרגרם ולדפי פייסבוק, 

כך שההורים העובדים יכולים להרגיש כמו חלק מילדיהם.

 

 

הזכות להישכח

בשנת 2014 קבע בית המשפט העליון באירופה

כי ספקי האינטרנט חייבים לתת למשתמשים את "הזכות להישכח".

על פי הדין, אזרחים אירופיים יכולים לעתור ולדרוש מחיקת מידע מזיק מהעבר.

לדוגמה, פשעים שבוצעו כקטין, מוסתרים מתוצאות החיפוש של Google. 

 

בצרפת, חוקי הפרטיות מחמירים כך שילדים יכולים לתבוע את הוריהם 

על פרסום פרטים אינטימיים או פרטיים של חייהם ללא הסכמה.

העונש הקבוע בחוק הצרפתי הוא 45,000 אירו פיצוי לילד,

ועד שנה מאסר בפועל להורה.

 

אז רגע עצרו - וחישבו לפני שתעלו תמונה נוספת של הפעוט שלכם.

 

 

לקריאת המאמר המקורי שפורסם ב-Atlantic, ב-20 בפברואר 2019