אינפוגן גני ילדים

במשך השנים למדתי להבחין בעשרות תפיסות מקובלות ונורמטיביות,
שבאופן פרדוכסלי, אינן מיטיבות עם מערכות היחסים במשפחה ואף פוגעות בהן.
בואו ננסה לזהות את השכיחות שבתפיסות הללו וניצור מתוכן את עשרת הדיברות ליצירת איכות משופרת.

"זוגיות מעולה מחייבת שוויון מלא בתפקידים ומטלות הבית"

ממש לא בטוח.
אנו אנשים שונים, בעלי העדפות שונות ולכן ייתכן ונכון לנו יותר לקבל אחריות על תפקידים שונים.
מה כן?
לוודא ששני בני הזוג שלמים עם  חלוקת התפקידים ולא נוצר תסכול.

"חשוב להסכים בכל נושא כדי לנהל משפחה מאושרת"

קביעה בעייתית.
מותר לא להסכים, שהרי כ"א מאתנו התחנך אחרת וחי על פי מערכת ערכים שונה.
דווקא השונות וההבדלים הם שהופכים את השותפות למעניינת.
מה כן?
לקבל את דעתו של האחר כלגיטימית גם כשהיא שונה מדעתי.

"חובה לשמור על קשרים טובים עם המשפחה המורחבת , גם כשזה יוצר חיכוכים"

לא תמיד.
חמות, גיס, אח ואפילו אם, הם בני אדם ולעיתים, למרות קשרי הדם,
מערכת היחסים איתם פוגעת בחיי הזוגיות והמשפחה.
הורה שלא מכבד את בחירות ילדיו המשפחתיות ושופט במקום לקבל,
לא זכאי אוטומטית למערכת יחסים מעצם היותו הורה.
מה כן?
קשר הוא דבר טוב, אבל לא בכל מחיר. אם המערכת פוגענית – עדיף בלי.

"החברים שלך חייבים להיות גם שלו"

ממש לא.
כאמור, אתם בני אדם שונים. לרוב,כל אחד מאתנו מבקש דברים שונים מחברות.
בעוד אחד מבני הזוג זקוק לחבר קרוב רגיש וחם,
ייתכן והשני מעדיף חברים לתחביב ללא צורך בשיתוף ואינטימיות.
ייתכן וחברה קרובה מהילדות לא תהיה קרובה לבן הזוג שלך.
זכרי שזה מותר ואתה... פרגן, זה לא במקומך.
מה כן?
פרגנו אחד לשני ואפשרו לחברויות מעצימות להתקיים. 

"מספיק שאחד מבניי הזוג מודע למצבכם הכלכלי"

תחשבו שוב.
בנושא הכלכלי – "טובים השניים מ האחד".
מדובר בתחום ניהול טעון ומסובך הדורש קבלת החלטות  בלתי פוסקת וידע רב.
מודעות של שני בני הזוג מונעת האשמות ושחיקה ויוצרת קירבה ושותפות.
פעמים רבות נמנעות מצוקות משפחתיות עקב חשיבה יצירתית של אחד מבני הזוג,
גם אם הידע הכלכלי שלו או שלה מצומצם יחסית.
מה כן?
נהלו את משק הבית יחד, שתפו וחלקו תפקידים.   

"העיקר שהילדים יהיו מאושרים – גם אם זה בא על חשבון איכות חיינו"

מתכון לאומללות.
אהבת ילדינו היא סם חיים אמיתי. אנו נעשה כל שאנו יכולים כדי שהם יהיו מאושרים ובריאים.
חשוב לזכור, יש לבקש מילדינו הדדיות, התחשבות ושותפות (הכול ביחס לגיל ולאפשרויות כמובן).
הורה אוהב מלמד את ילדיו שטובתו חשובה, אך לא על חשבון האחר.
מה כן?
אהבו את ילדיכם ושימרו על עצמכם. 

"כסף יוצר משפחות מאושרות"

אולי באגדות.
פגשתי בעבודתי עשרות משפחות עשירות, מסוכסכות ומתוסכלות.
לא ניתן לפתור מערכות יחסים גרועות בעזרת כסף. כאשר התקשורת גרועה ואין שיתוף ופרגון – אין שימחה ואושר.
חמור מכך, לרוב בעיות משפחתיות רק מועצמות וגדולות ככל שיש יותר כסף לריב בגללו...
מה כן?
אושר הוא תוצר ערכי איכותי שאינו תלוי בכמות הכסף במשפחה.

"לא עוזבים עימות לפני שמגיעים להסכמה"

דווקא כן.
עימות נוצר עקב מעורבות רגשית עמוקה, פחד ואיום. במצב שכזה,
ייתכן והמשך הויכוח ייצור כאב נוסף ויוביל להידרדרות המצב.
כאשר אחד מבני הזוג חווה עצמו קורבן, מנוצל וכועס,
ייתכן וזה אינו הזמן הטוב ביותר לחשיבה שקולה ואחראית, המכוונת פתרונות.
מה כן?
זהו את המוכנות ההדדית לשיחת פתרונות ואפשרו,
במידת הצורך, זמן רגיעה ומרחק לשיקול דעת.

"עדיף לא לשתף את הילדים בצרות ודילמות משפחתיות"

לגמרי תלוי.
מעבר להתנשאות הסמויה שבעצם המחשבה ("הם לא יוכלו להתמודד עם המצב"),
גישה כזו מונעת מהילדים פיתוח יכולת התמודדות, אחריות ומידע חשוב להמשך חייהם.
אין הכוונה שעלינו לחשוף את הילדים לכל מידע בכל גיל,
אלא לשתף ככל הניתן ביחס לילד, גילו ויכולתו להכיל.
מה כן?
זהו בכל מקרה מה ניתן לשתף ואת מי.
הזמינו את הילדים להיות חלק מהפתרון.

"אם כולם חיים ככה, סימן שזה נכון"

הפוך.
חשבו, רוב בני האדם לא מגשימים עצמם,
לא משיגים עצמאות כלכלית ולא חווים אושר במערכות היחסים שלהם.
מה, אם כך,מצוין כל כך במה שכולם חושבים?!.
רוב בני האדם חשבו שכדור הארץ שטוח, זה לא מנע ממנו להיות עגול...
זכותכם לחשוב מה נכון עבורכם ולפתח מערכות שנכונות לכם.
מה כן?
חשבו, בדקו ועשו מה שנכון לכם – גם אם הסובבים אתכם חושבים אחרת.

הכותב, אלון גל, מאמן אישי ועסקי בכיר,
יו"ר ובעלים חברת האימון תות תקשורת ותוצאות בע"מ.

צילום אלון גל - עידו איזק