אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

קנאה בין אחים

למה הוא כן - ואני לא?!

יעל שוורץ - הלוחשת להורים ולגננות | 27.01.2019

לרגל יום המשפחה יעל שוורץ במאמר על קנאה בין אחים. כי גם כשהם הכי מתוקים - לא הכל דבש.

 

אחד הדברים שלנו כהורים , ממש קשה איתם

היא קנאה שקיימת בין הילדים שלנו.

מזדהים

לא נעים לאף הורה להיתקל במשפטי השוואה. 

זה מתיש אותנו, ומעצבן, נכון? 

אבל חשוב לזכור שקנאה זה רגש טבעי.

כן, ממש כך.

בדיוק כמו רגש שמחה, או עצב כך יש גם קנאה.

 

 

מתי קנאה תהפוך להיות בעייתית?

כשהקנאה משבשת את התפקוד היומיומי של הילד.

שהקנאה תנהל את הילד.

לרוב,

אחים בני אותו מין, או אחים בפער גילאים קטן

נראה אצלם עוצמות קנאה גבוהות יותר.

 

 

מה המטרה שלנו כהורים?

אנחנו רוצים להפחית כמה שניתן את רגש הקנאה.

אנחנו רוצים לייצר אווירה משפחתית עם כמה שפחות קנאה.

וזה ממש לא קל לעשות בעולם התחרותי

שאנחנו חיים בו היום.

עולם שכל הזמן כולם משווים את עצמם לאחרים.

 

אז איזה משפט מעצבן הרבה מאד הורים?

איזה משפט מתיש אותנו?

"זה לא פייר"

ואז מתחיל החשבון - 

הפנקס נפתח וכל החשבנאות מתפרצת החוצה.

"למה נתתם לרועי ולי לא?"

או

"למה לו אתם מרשים ולי לא?"

"למה לה מותר?"

"גם אני רוצה... זה לא פייר שרק לו אתם מרשים"

מכירים?

אין הורה שלא.

 

 

מה נאמר אנחנו בדרך כלל?

"מה לעשות החיים לא הוגנים"

או

שנתחיל להתווכח:

"אבל אתמול"

וננסה להסביר מדוע זה כן הוגן, מדוע זה "פייר".

מדוע החלטנו לעשות את מה שעשינו.

 

אני רוצה להציע מה לעשות במקרים כאלה, 

כדי שלא תרגישו מותשים וגם תדעו לענות בצורה מכבדת לילד.

ותשמרו על מערכת יחסים טובה.

 

אז הפתרון

תשובה ראשונה  ("מה לעשות החיים לא הוגנים") לא מומלצת.

מדוע ? 

בתשובה שכזו, אני מעבירה מסר של אדישות וחוסר אכפתיות.

כאילו אני אומרת לילד:

"זה מה יש, תתמודד העולם לא הוגן".

וזה מסר שהוא לא נעים,

זה מסר שמעביר לילד תחושה של אדישות כלפיו,

וחוסר אכפתיות לכאב שלו, למצוקה שלו.

וזה מעביר מסר של : לא אכפת לי ממך.

 

תשובה שניה (התווכחות והתנצחות עם הילד האם זה הוגן או לא )

לא מומלצת כי:

היא ווכחנית, זו תשובה שמעצימה את החשבונאות

נותנת לה הרבה מאד מקום ותשומת לב.

 

 

אז מה אני כן ממליצה לעשות ?

ברגע הריב עצמו - אל תשתפו פעולה עם "זה לא פייר"

נסו להתעלם או להעביר נושא.

אבל,

כשהכל יירגע

שבו עם הילד ותבדקו

מדוע הוא מרגיש ככה?

הקשיבו לו

ללא ביקורת, ללא התגוננות

ואל תגיבו בתירוצים.

הוא משתף אתכם ברגש שכואב לו, מסתכל אותו, מעציב אותו.

הקשיבו לו

ועשו מאמץ לשנות את המצב.

 

בברכה,

יעל שוורץ

הלוחשת לגננות ולהורים

 

ליצירת קשר, וקבלת כלים:

הלוחשת לגננות ולהורים
אתר: yaelschwartz.com
דף פייסבוק: הלוחשת לגננות ולהורים