אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

אביה עוזני

העשייה החינוכית - הרהורים ומחשבות

אביה עוזני - יועצת פדגוגית לצוותי חינוך ולהורים | 04.12.2018

התבוננות פנימה אל תוך המעשה של הארגון החינוכי ונעשה בו.

פעמים רבות הורים חשים שהם אינם רלבנטיים ולפעמים אף מפריעים לארגון הגני שבו הילד שלהם לומד ומתחנך.

נדמה שדעותיהם החינוכיות אינן נלקחות בחשבון כלל ולאחר שבחרו את גן הילדים עבור הילד, הם הופכים להיות "דמויות שקופות" בחיי הילד בגן.

מבלי לעסוק בהסברים למצב, אני מאמינה שככל שערוץ הידע בין ההורים לגן נגיש ופתוח יותר, כך ההורים מקבלים תמונה בהירה יותר על הנעשה בגן ויכולים לקחת חלק חשוב בשיח החינוכי.

בבלוג זה ננסה להתבונן יחד, הורים ואנשי חינוך,  בפדגוגיה מיטבית לגן הילדים ובהצעות כיצד להרחיב ולהעמיק בדרך שלכם את מה שנעשה בגן.

בבואי לתאר את הארגון הגני, אשתמש רבות בביטוי: "מרחב מחיה משותף".

מרחב זה צריך לכלול את כל התפיסות, העמדות והמודלים של העבודה החינוכית ולמקם אותם במרחב באופן שיאפשר לכל השותפים ודעותיהם לחיות בשלום זה עם זה. בתוך המרחב המשותף צריך להיווצר מנגנון שמנווט את החיים המשותפים ומתאים את עצמו לצרכים משתנים של הארגון והחברה שאליה הגן והבית משתייכים.

לדוגמה, נושא גדול וסבוך כמו הכללת גילאי טרום-טרום חובה בחינוך הציבורי, הביאה הורים וגני ילדים רבים לדילמות: האם להכניס ילד כה רך בשנים למסגרת גדולה כל כך, מה יקרה לו שם, האם בגן הפרטי ישארו מספיק ילדים כדי להקים קבוצה, האם מה שהפעוט יקבל בגן פרטי יתאים לדרישות מערכת החינוך ולליבה המחייבת ועוד. כל שאלה שנשאלת על ידי ההורים, נשאלת גם על ידי הגן: מה נכון לעשות? האם להתחייב למערכת ציבורית גדולה? האם עכשיו יכתיבו לנו מה לעשות ומה להקנות לילדים? מה עדיף עסקית ומה עדיף חינוכית והיכן העדיפויות נפגשות לטובת כל הצדדים. ומה קורה במסגרת הציבורית? האם הגננות והמסגרות העירוניות יצליחו להעמיד את המערכת הזאת על רגליה ללא פגיעה בערכים החינוכיים שלהן?

כל שינוי במדיניות החברתית החיצונית, מעמיד בפני הארגון החינוכי צורך להשתנות ולהתאים את עצמו, ובעקבות שינויים כאלה הורים שמבקשים עבור ילדם את הטוב ביותר, שבים ומתלבטים. לכן, לתפיסתי, אין אלה מערכות שונות אלא מערכת אחת, תחום מחיה משותף, שכל שינוי גורר אחריו התארגנות מחודשת לא פשוטה.

הנגזרות של תפיסה זו הם עקרונות של שיתוף, שקיפות וניהול שיח מקצועי. הגישה ממוקדת בפיתוח מערכות בין-אישיות ודיאלוג בין אנשי החינוך, ההורים והמערכת. דיאלוג כזה צריך להיות מובנה ומקצועי על מנת להשיג רווחים אישיים וארגוניים לרווחת הפרט (המבוגר) ולהתפתחות מיטבית של הילד. לטענתי, דיאלוג כזה יכול להיבנות רק דרך למידה והכרה של הנושאים החינוכיים שעל הפרק, למידת השותפים זה את זה ו"למידת העצמי את עצמו".

במאמרה של ברכה תאיר קליין יחד איכותי\ עבודת צוות (2001) היא מציינת כי לא האדם הוא במרכז, לא הארגון הוא במרכז אלא איכות היחסים ביניהם. כאשר חלל השותפות הוא איכותי מתקיימת בו זהות, מטרה ומחויבות המאפשרים להוביל בהצלחה כל תהליך שינוי. ערך הלמידה הוא המנוף הממנף שותפות זו. 

התפיסה המונחת בבסיס בלוג זה טוענת כי חווית הלמידה היא המניעה את כל מה שמתרחש בתחום המחיה המשותף: גנ-בית. תהליך נכון  של הנחייה, הדרכה ואימון מעודד למידה של ידע, למידה של עצמי, למידה של האחר ולמידה של איכות היחסים הבין אישיים. הידע שנוצר מתהליך למידה כזה הוא מנוף לשינוי ארגוני וצמיחה של מרחבים משותפים שיכולים לתת מענה לצרכים דינמיים משתנים בחברה מורכבת.

כדי לבנות מרחב כזה, בחרתי לאמץ מושגים מתוך עולם האדריכלות. "אדריכלות חינוכית", שזהו גם השם שבחרתי לאתר שלי הינה מטפורה שמייצגת את השיח המתמיד בין האדם לחלומו. תחילתו בתכנון הוליסטי של העבודה, המשכו בהכפפה של האידיאל למציאות וסופו הוא במבנה, "קומפלקס" בעל איכות שהינו יותר מסך חלקיו ומאפשר לחיים רבים ומגוונים להתקיים בתוכו. כמו כן האדירכל לעולם אינו יחיד במלאכתו וכדי שחלומו יתגשם עליו לשתף אנשים אחרים מתחומים רבים, מודל לחברה מתוקנת, ולבסוף אני מאמינה כי החינוך כמו אדריכלות מייצג שיח מעמיק בין הגיונות סותרים כמו בין שמרנות לחדשנות, בין מרחב פנימי לחיצוני, בין אסתטיקה ליעילות ועוד.

מתוך האמור לעייל אנסה בבלוג זה להאיר ולהבהיר בפניכם הורים ואנשי חינוך את המשמעויות הגלויות והנסתרות במעשה החינוכי והדידקטי, על מנת ליצור מרחב מחיה משותף יציב, בטוח ומאפשר לכל השותפים בו לממש את עצמם ביחס למעשה החינוכי. לעיתים נדון בסוגיות חינוכיות רחבות ולעיתים בשגרה הברוכה של הפעילות בגן בהתאמה למה שמזמן לוח השנה.

 

הכותבת אביה עוזני, מדריכה ומאמנת מערכות חינוך בגיל הרך, העוסקת בחינוך למעלה מ30 שנה.


בהכשרתה תואר ראשון בחינוך מיוחד, שני בניהול מערכות לימוד ובנוסף, בעלת הסמכה להדרכה ולאימון.
אביה בעברה הייתה מנחה פדגוגית ומרצה וכיום, מנחה כוללנית של ידע, תהליכים ומיומנויות אצל הפרט ובמערכות חינוך בגני ילדים פרטיים.
אביה כתבה ופרסמה את הספר "מנדלה- החיים בראי המעגל" אשר נכתב יחד עם נירה שירן מזרחי, יצא ב2011 בהוצאת אופוס, וממשיכה לעסוק גם בעריכה רעיונית של ספרות מקצועית, מלמדת כתיבה פואטית בקורס פוטותרפיה באוניברסיטה הפתוחה וכותבת שירה.

 

אדריכלות חינוכית www.eduguide.co.il
avia@eduguide.co.il

נייד: 050-8110000