אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

הכשרות מקצועיות

כן להכשרות מקצועיות, ודווקא בגיל הרך

ד"ר נעמי מורנו | 07.12.2020

מחשבות על הכשרות מקצועיות, הכרח המציאות? או הזדמנות עסקית? ד"ר נעמי מורנו מחדדת את המובן מאליו.

 

לאחרונה מצאתי את עצמי עוקבת אחרי מאמרים לגבי הכשרות מקצועיות; כן ולא, למה, למי זה כדאי ואיך. 

יש שכתבו ששרלטנים מנצלים את מצוקתם של המובטלים החדשים. 
מוכרים להם אשליות בלבד. 
אחרים כתבו על חשיבותה ההכשרה המקצועית דווקא עכשיו. 

הרבה נכתב גם על המאבקים הפוליטיים שמעכבים תקציבים להכשרות במימון ממשלתי שכבר אושרו. 
כל אלה לא משנים את העובדה הפשוטה, יש כאן צורך ברור.  
במיוחד כשמדובר בהכשרות שכבר מיומן הראשון מעורב בהן מעסיק קיים או עתידי מחויב (במימון ממשלתי או עסקי-פרטי). 

ניתן לראות זאת בבהירות כואבת כשבוחנים מקרוב את הדוגמא של הכשרות למחנכות מטפלות בגיל הרך, 
תחום שהרוב המוחלט של המועסקות בו הן נשים שכירות (וזה כבר עניין למאמר אחר).
בתדירות כמעט שוטפת עולים לכותרות מקרי התעללות בילדים רכים, המתרחשים מעת לעת במסגרות לגיל הרך ומוצפים תקשורתית. 
מקרי האימה הנחשפים קשים לעיכול. 
איך בכלל זה יתכן שואל הציבור הרחב ומה עושים ??? 

ואכן, יש מי שנזעקים, מתקיימים דיונים בכנסת, 
מובטחות שוב ושוב הבטחות וחוזר חלילה.
כמובן שהאירועים הללו, חריגים ככל שיהיו, 
אינם מלמדים על הכלל - מעונות, גנים וצוותים איכותיים, 
אבל התמונה הכוללת מעוררת מזעם ועד חוסר אונים. משפיעה על כולם.

 

כל זה רק מחדד את המובן מאליו, 
נדרשת מדיניות מוסדרת ומשאבים בצידה כדי לחולל מהפך בחינוך לגיל הרך: 

שינוי בסטנדרטים, תקינה מותאמת, הסדרת מעמד העובדות ועוד. 

מעל לכול, יצירת כלים לשיפור וקידום צוותי כוח האדם כתנאי למתן טיפול וחינוך מותאמים. 
הכלי המשמעותי ביותר הוא ההכשרה וההדרכה הנדרשות למחנכות ומטפלות כחובה (חד משמעית!), 
אלה המלצות שנכתבו בדם.

 

עכשיו יותר מתמיד

ברקע משבר הקורונה מקבלות ההמלצות הללו משנה תוקף. 
סגירתן המוחלטת של המסגרות לגיל הרך עוד ב- 15 לחודש מרץ האחרון, 
פתיחתן ההדרגתית והחלקית, פתיחתן המלאה, סגירתן הכוללת או סגירתן של מסגרות ספציפיות לאורך התקופה. 

חזרה והבהירה מעל לכל ספק את חיוניותן לילדים, להורים ולמשק בכלל. 

לסגור? לפתוח? 
להפעיל במסגרת קפסולות? 
כמה ואיך ישלמו ההורים? 
איזו רשת ביטחון כלכלית תינתן לארגוני ורשתות החינוך ולמסגרות הפרטיות, 
שתאפשר להם להמשיך ולקיים את פעילותם החיונית? 

 

אלא שהתנהלות נכונה לא יכולה להסתכם בסגירת ופתיחת מוסדות, 
במיוחד באקלים חם (תרתי משמע), שבו הסבלנות הציבורית נוגעת בקצה. 
מציאות שאת הנזקים ההתפתחותיים והכלכליים ישלמו בעוד עשרות שנים הפעוטות נטולי היציבות של היום. 
לילדים אין כפתור כיבוי או איפוס נתונים, וללא הערכות מתוכננת יימחקו הישגים של חודשים ואף שנים. 

       

משבר הקורונה רק הוסיף וחידד את חשיבותן של המסגרות לגיל הרך, 
לילדים והוריהם ולמשק כולו. 
יש כאן הרבה מעבר לסוגיות של תעסוקה, 
מסגרות החינוך והטיפול בעלות חשיבות עצומה עבור הילדים עצמם. 
כאשר המוגנות של הילדים בהן היא ערך עליון כשלעצמו.

 

אינספור מחקרים בעשור האחרון הראו כי חינוך בגילאי לידה עד שלוש 
מהווה חלון הזדמנויות להתפתחותם של ילדים ולשוויון חברתי. 
למרות זאת, בישראל ההשקעה הממשלתית בתחום החינוך בגילאים אלו לילד 
היא מהנמוכות במדינות ה-OECD. 

מובן כי את המצב הזה חייבים לשנות.

 

אז למה לנו הכשרות מקצועיות עכשיו?

הניסיון מלמד שאחד הכלים המשמעותי ביותר, גם בטווח הקצר, 
הן ההכשרות הנדרשות למחנכות ומטפלות כחובה להתפתחותן המקצועית. 
אלא שצו מחירים ממשלתי במסגרות המפוקחות מביא להבניה של הכנסה נמוכה של העובדות בענף. 

התוצאה - מחסור חמור, ההולך וגובר, בכוח האדם במעונות ובמיוחד, 
מטפלות ומטפלים שעברו הכשרה לפני כניסתן לעבודה והדרכה במהלכה. 
המסגרות הפרטיות, נכון להיום, גם הן אינן נהנות מהתמיכה הממשלתית המוגבלת בהכשרות, 
על אף כניסתו של חוק הפיקוח שמתייחס לכלל המסגרות.

דווקא בימי הקורונה גברה מצוקת כוח האדם במסגרות לגיל הרך, המחסור והתחלופה רבה. 
כתוצאה מכך שוב נקלטות עובדות ללא בחינה והכשרה מתאימה.    

 

זה הזמן לממשלה להשקיע דווקא בכך

זו הזדמנות לייצר פרופסיה חדשה ואיכותית לחינוך בגיל הרך, 
שתשנה את פני החינוך בראשית החיים לשנים רבות. 

על הממשלה ליזום תמריצים לעבודה בתחום באמצעות הכשרה תוך כדי תעסוקה, 
כולל הכרזה עליו כתעסוקה מועדפת במשק. 
הכשרה מקצועית איכותית חייבת להיעשות ללא ביורוקרטיה מתישה, 
בשיתוף המעסיקים מהמגזר הפרטי, ותוך יצירת מסלולי קידום בענף החשוב הזה. 

 

אז כן להכשרות מקצועיות עכשיו -  בעיקר לצוותי החינוך לגיל הרך. 

 

הכותבת, ד"ר נעמי מורנו, מנהלת האגף לגיל הרך בויצ"ו לשעבר, 
ראשת הוועדה למסגרות במועצה לגיל הרך וחברה במיזם "בידיים טובות" לקידום הכשרות בגיל הרך