אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

גן חדש- סיפור חדש

גן חדש- סיפור חדש

אביה עוזני | 12.09.2016

פסיפס הזכרונות השלם של האדם הבוגר הוא המכלול של החיים, אשר משקף את מהותנו ומציג את האופן בו אנו מפרשים את עולמנו...

 אנחנו מנהלים את מהלך חיינו תוך התייחסות רבה לרצונות, צרכים, אילוצים וחוקים.
עכשיו הביטו לרגע קל על ילדכם, על מארג זכרונותיו...

 

מה הן התמונות הקיימות בראשו?

העלו בדעתכם באלו סיטואציות הוא יכול להיאחז?

ועכשיו בצעד מהסס הוא נכנס לגן חדש שאינו מוכר לו.
הוא צריך ללמוד כיצד להתמצא במרחב הגן החדש, להכיר את הצוות, להבין את הכללים ולהתחבר לחברים החדשים.

מה עדיין חסר לו?

  1. נִסיון חייו הקצר לא כולל התנסות בפרידה כזו. כל פרידה זמנית יכולה להיחוות כנטישה טוטלית. הוא נפרד הן מהדמויות ההוריות, ממשפחתו והן מן הבית הנתפס כמגונן.
  2. הוא צריך ללמוד לסנן את הגירויים הרבים שהוא חווה בבת אחת במרחב החדש, ונראה כי הם "תוקפים" אותו מכל הכיוונים.הוא צריך לכוון את עצמו ולנהל את עצמו מול כל הרעש הסביבתי – להתברג ולהשתרש בתוכו בכל בוקר מחדש. גם ברמה הפיסית הוא צריך ללמוד להטמיע בתוכו מפות חדשות של התמצאות במה שקורה, היכן הוא קורה ומתי קורה. 
  3. הוא לא מכיר את החוקים ובכללים החדשים. הפעוט צריך ללמוד להפנות קשב אל מערכת אחרת של קודים מוסכמים, של חוקים ונורמות, של שימוש במילים ודרכי תקשורת חדשות ולא תמיד מובנות. 

 

אך, יש לזכור כי הפעוט הוא רק צד אחד במשוואה.

 

גם ההורה צריך להתמודד עם התנסות בפרידה, התמודדות זו אינה נחוות כקושי הישרדותי אך היא אינה קלה גם למבוגרים.

אם אנו חווים שינויים בחיינו כמשהו מיותר ומאיים, אותו דפוס יעלה גם בנוגע להסתגלות של הילד שלנו לגן. לכן הפרידה והקליטה של הפעוט בהחלט יכולה להוות  קושי רגשי, אמביוולנטי עבור ההורה.

מצד אחד ציון הדרך של הגדילה מעורר ומרגש את ההורה והוא שמח בעבור ילדו ומצד שני הוא חושש; האם לילד שלי יהיה טוב בגן, האם הוא ירגיש בטוח, האם הוא יהיה שמח, זה כבר לא רק בידיים שלי  ומה אני יכול לעשות על מנת לעזור לו.  

לעתים הורים מרגישים מבולבלים משום שהם לא מבחינים בין חווית הפרידה לבין חווית הקליטה וההסתגלות.

אלה שתי התנסויות שונות שלא תמיד קיים ביניהן סנכרון. 

יש פעוטות שמתקשים להִפָּרד לאורך כל השנה ובכל זאת הסתגלו היטב לגן והם מבלים בו בהנאה גדולה.
יש אחרים שהפרידה אינה מהווה עבורם קושי, אולם הסתגלותם לגן היא איטית ומעוכבת. כאשר הפעוט בוכה בזמן הפרידה בכי מר, אין משמעות הבכי בהכרח אי הסתגלות לגן.
על מנת לעזור לילד בנקודות הקושי שלו חשוב להפריד בין שתי התהליכים האלה. 

הצד השני במשוואה, הגננת, חווה גם היא תהליכי הסתגלות בשבועות הראשוניים של הגן.
חשוב לה "להִקלט" בתודעתם וברגשותיהם של הילדים ושל ההורים.
כאשר היא חווה כל בוקר תחושה של עוינות ופחד מצד הילד, היא עלולה לחוש לא בטוחה בעצמה, חרדה למקומה המקצועי ולהצלחותיה ומאוימת אישית.
כל שנה, גננות חדשות וותיקות כאחת חוות תחושות אלה של ערעור תחושת הביטחון שלהן  ולעתים אף חוסר אונים נוכח אותם ילדים והורים המתקשים מאוד להיפרד או להסתגל לגן. 

חווית הפרידה הקליטה וההסתגלות היא אכן מורכבת, היא כוללת התרגשות ריגשית ופיסית.
הם מצליחים להתנתק מצד אחד (ההורים) ולהשתרש בצד השני (הגן החדש). כאשר הם אינם מצליחים לווסת את הרגשות שלהם הם חווים תחושות של בלבול, הצפה, חרדה ובדידות.

הורים ואנשי חינוך צריכים לעבור שלושה שלבים מרכזיים כדי שיוכלו לתווך בעבור הפעוט תהליך של התמודדות עם פרידה, קליטה והסתגלות אפקטיבי ויעיל.

 

השלב הראשון – התבוננות חווייתית ומודעות

 זִהוי ומִפּוי ה"מקום" בו אני עומד, מתן לגיטימציה לרגשות העולים כרגשות רלבנטיים ללא שיפוט של טוב ורע.

 היכולת לווסת את תהליך הפרידה, הקליטה וההסתגלות תלויה ראשית כל במודעות של הורים וגננות לכל התהליכים שחווים כל הצדדים.

המודעות מאפשרת לנו לזהות ולהכיר בצומת חיים זו של מעבר הזמנה ללמידה משותפת - למידה שהתפתחות בצדה. 

יש חשיבות רבה למודעות שלנו לכוחות שמצויים בידי הילד.

 

השלב השני – התבוננות מפוקחת

השלב השני כרוך בהתבוננות מפוקחת המאפשרת לנו כבני אדם לבחור, לבחון אלטרנטיבות, לבדוק את אופן ההתנהלות העכשווי שלנו ואת האפקטיביות והיעילות בהתנהגות זו.

ההתבוננות המפוקחת הינה תהליך של למידה שבו אנחנו מנתחים שכלית את המצב ואת מרכיביו, ובודקים רצונות, כוחות, צרכים ואילוצים והשפעתם זה על זה ועל היכולת שלנו ושל הפעוט לפעול בתוך המצב.
זהו המקום להרים את הראש ולהתבונן במה שקורה מסביב.
כיצד פעוטות אחרים מתמודדים ופועלים, כיצד הורים אחרים מנהלים את התהליך, מה עושה הגננת וכיצד אנו כהורים עושים שימוש מושכל בהתבוננות הזאת סביבנו.

המטרה אינה להשוות, אלא להרחיב את הפריזמה שבה אנו מתבוננים במצב.

להתייעץ, לבקש תמיכה, וללמוד מהצלחות של הורים וילדים אחרים בגן הם תהליכים מהותיים בחינוך בכלל.

 

השלב השלישי- פעולה והתמודדות 

השלב השלישי בתהליך הוא לקבל החלטות ולהשתמש בארגז הכלים הפרטי שלנו, בכלים שהוכחו כ"עובדים".

חשוב לזכור כי לעתים עודף הנחיה ולמידה מציף אותנו גם הוא ולכן חשוב להדגיש שצריך לצאת לפעולה.

 

תהליך הפרידה וההסתגלות הם תהליכים אקטיביים ולא פסיביים שיש לבצע אותם על מנת שיוכתרו כהצלחה.

 

אלו פעולות נדרשות מן ההורה וגננת ?

 

פרידה של ההורים מהילד

  • דאגו להזכיר לילד לפני שתכנסו לגן כיצד תפרדו זה מזה.
  • הניחו בצד את לוח הזמנים האישי שלכם והתאימו את עצמכם ללו"ז של הגן לתקופה קצרה.
  • הדרגתיות, חזרה וקביעות הן מושגים חשובים בהקשר זה. 
  • בימים הראשונים הגננת תנחה אתכם לגבי השהות שלכם בגן.

השתדלו למלא את הנחיותיה ולנסות להגיע בזמן ולעזוב בזמן על פי בקשתה.
גם לאחר הימים הראשונים הביאו את הילד בשעה קבועה ככל שניתן, הקפידו על שגרה
לעולם אל תעלמו לילד מבלי לומר שלום.
השתדלו להכניס את הפעוט לגן כשהוא לא צמוד אליכם.
קשה יותר להעביר ילד מידיים לידיים וגם הגירויים המוצעים פחות מושכים את הילד כשהוא נישא על כפיים. 

קצרו את הפרידה ככל שאפשר.

רגע הפרידה קשה בין אם קדמו לו חמש דקות של השתהות משותפת או עשרים דקות כאלה. קושי בפרידה אינו אומר שיש קושי בהסתגלות במהלך היום.

בתהליך הלמידה של הפרידה קיים כעס ותסכול של הפעוט.

אתם אינכם יכולים למנוע את הרגשות האלה אולם לילד יש את היכולת להודיע לכולם אם הוא לא מרוצה או סובל  ויש לו את הכוחות גם להתמודד עם כך.

בתקופה זו טוב לשהות יותר בבית, להקדיש זמן לתהליכי ההשכבה וההשכמה באופן ונעים ולתקף מחדש את הלכידות המשפחתית.

השתדלו בימים אלה להימנע משינויים נוספים בבית - מכיוון ש"עולמו" הפנימי של הילד מזועזע בתקופה זו של פרידה והסתגלות, יש לחזק את "הקרקע" תחת רגליו ולייצבה, בעזרת חיזוק המסגרת הביתית ובעזרת גילויי אמפתיה והקשבה לרגשות הילד.

 

קליטתו של הפעוט על-ידי הגננת והצוות החינוכי

  • ערכו לכל ילד "קבלת פנים".
  • הדגישו באופן בולט את שמחתכם שהילד הגיע לגן, גם אם ההתנהגות נתפסת כמאולצת מעט.
  • ההתנהגות של הגננת והצוות צריכה להיות מאוד בולטת ומושכת את תשומת לבו של הילד, היות והילד עסוק בחששות ולא תמיד הוא מצליח להיות קשוב מספיק ולכן . 
  • שתפו פעולה עם טקס הפרידה שההורים עורכים. אם אין טקס כזה עודדו את ההורים לבנות טקס פרידה עם הילד.

 

צרו סדרי זמן, מקום והפעלה קבועים לשעת הבוקר.

ילדים זקוקים לתחושת בִּטחון המושגת דרך הקביעות של סדרי המסגרת החינוכית. כמובן - שלאחר שהם יתמצאו היטב בגן ובכלליו, ניתן לגוון ולשנות.

דאגו בימים הראשונים להיות פנויים יותר עבור ההורים והילדים בבקרים.
אל תתעסקו בדברים טכניים ובהכנות ליום. 

חזקו ועודדו התנהגויות המצביעות על ויסות רגשי הן של כל ילד בנפרד והן במסגרת קבוצת הילדים במהלך היום. 

אתרו את אותם ילדים המתקשים להִפרד - דאגו ליצור קשר עם הורים שלילדם קשה להִפרד בבוקר באופן עקבי. תכננו מול ילדים אלה תוכניות אישיות, זאת כמובן בשיתוף הוריהם.

תימכו, עיזרו והפגינו ביטחון ביכולת של ההורים להפרד מן הילד גם אם הוא מתקשה בפרידה.

 

הקפידו על התבוננות ותשומת לב לכל אותם ילדים:

תיעוד -  האם הילד אוכל ישן, עושה את צרכיו באופן סדיר, משחק, נענה להוראות ולמגע ואינו מסתגר. 

העברת המידע - הליך זה מרגיע את ההורים ואת הגננת שהכל כשורה או מאותת על מצוקה של הילד שיש להתייחס אליה באופן מיָדי.

התבוננות בילדים ותעוד התנהגותם מסייעת למנוע התבססות של דפוסים לא רצויים כמו התבודדות, פחדים, הימנעות, בעיות עיכול ואכילה, בעיות שינה ועוד.

 הגננת והצוות החינוכי יכולים למנוע היווצרות של דפוסים כאלה ולפתח מנגנונים של פתיחות לעולם, הנאה מקשרים חדשים ומקומות חדשים והסתגלות למצבים מורכבים. 

 כאשר הפעוט צולח את הפרידה וההסתגלות גן באופן מספק, הוא בעצם לומד:

יכולת להחליף תחושת בדידות בתחושת חברות, דחיית סיפוקים, תחושה של כוח, ויסות רגשות והרגעות עצמית, הנאה מקשרים חדשים ועוד.

 

הכותבת אביה עוזני, מדריכה ומאמנת מערכות חינוך בגיל הרך, העוסקת בחינוך למעלה מ30 שנה.


בהכשרתה תואר ראשון בחינוך מיוחד, שני בניהול מערכות לימוד ובנוסף, בעלת הסמכה להדרכה ולאימון.
אביה בעברה הייתה מנחה פדגוגית ומרצה וכיום, מנחה כוללנית של ידע, תהליכים ומיומנויות אצל הפרט ובמערכות חינוך בגני ילדים פרטיים.
אביה כתבה ופרסמה את הספר "מנדלה- החיים בראי המעגל" אשר נכתב יחד עם נירה שירן מזרחי, יצא ב2011 בהוצאת אופוס, וממשיכה לעסוק גם בעריכה רעיונית של ספרות מקצועית, מלמדת כתיבה פואטית בקורס פוטותרפיה באוניברסיטה הפתוחה וכותבת שירה.

אדריכלות חינוכית www.eduguide.co.il
avia@eduguide.co.il

נייד: 050-8110000