ליצן קטן שלי אולי תרקוד • אינפוגן גני ילדים

אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

ליצן קטן שלי

ליצן קטן שלי אולי תרקוד

מערכת אינפוגן | 24.02.2017

יש תחושה של שביעות רצון מיוחדת, כאשר אנו רואים אחרים מאושרים בעקבות משהו שאנחנו אמרנו או עשינו. בכל אחד מאיתנו יש את הליצן הפנימי שלנו.

 

אנשים מאוד אוהבים לצחוק, וכמעט כולם אוהבים להצחיק אנשים אחרים.

יש תחושה של שביעות רצון מיוחדת, כאשר אנו רואים אחרים מאושרים בעקבות משהו שאנחנו אמרנו או עשינו.

בכל אחד מאיתנו יש את הליצן הפנימי שלנו – רק צריך לאפשר לו לצאת.

 

ליצנות קיימת כבר משחר ההיסטוריה

מופעי הקומדיה היו קיימים כבר ביוון העתיקה, ועל הבמה באימפריה הרומית.

 

במהלך ימי הביניים הליצנים שירתו את המלכים והאצילים, ואף נחשבו לבעלי זכויות יתר כל עוד קיימו את תפקידם בשעשוע ובידור אדוניהם.

הם שירתו בחצרות הממלכה יחד עם אקרובטים, לוליינים, רקדנים, מוסיקאים, אמני חיקויים ובדרנים מחוננים נוספים.

 

בהתחלה חבשו לראשם הליצנים כובע עם אוזני חמור (ולפעמים תפרו אף זנב לאחורי מכנסיהם), כך היו  למושא ללעג בפי המכובדים. 

בהמשך שינה הכובע את צורתו – והפך לכובע ממנו משתרבבים שלושה קודקודים שבקצה של כל אחד מהם פעמון קטן. 

 

הכובע יחד עם שרביט הגדילים שהחזיקו הפך לסמלם של הג'וקרים, המוכרים גם לנו.

שייקספיר שילב בעלילת מחזותיו את דמות הליצן, כדי לצור 'הפסקה קומית' לקהל, וכדי להקל על המתח הנפשי כתוצאה מהעלילה הטראגית.

 

בצרפת – פיירו שהיה ליצן רקדן (בעבר היה דמות שמחה ועליזה), הפך עם השנים לסמל של דמות רומנטית עצובה, שלעיתים מצוירת דמעה שחורה על פניו הצבועים בלבן.

ארלקינו הליצן האיטלקי, התחיל כ'ליצן מומחה באקרובטיקה', והפך עם השנים לגיבור רומנטי שהפך ל'אבי הפנטומימה'.

 

פחד מליצנים

אחת התיאוריות סוברת כי האיפור הכבד, הססגוניות בתלבושת ושבירת הפרופורציות המקובלות (איברי פנים מצוירים בגדול, נעליים ענקיות וכו') – יוצר עומס רגשי על הילד, ומראה סוריאליסטי שמעצבן את הילד או אף יוצר לו מועקה.

בנוסף, דמות הליצן שנתפסת כ'מבוגר', אינה מתחברת לתפקיד האחראי הבוגר – כפי שמחנכים אותנו, ועלולה להיווצר אצל הילד – גם אם לא במודע 'פאניקה מוסרית' שעיקר ביטוייה הוא פחד.

הפחד עלול להשתרש ולהישאר עימו גם בחייו הבוגרים – ועל-כן אין להקשות עליו את ההתמודדות עם דמות הליצן.

ולבטח שלא להכריח אותו להתקרב אליו או לכלול אותו במחוות אחרות כמו שיחה, חיבוק מגע אחר וכדומה.