אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

הורות בימי קורונה (צילום: Gustavo Fring)

הורות בימי קורונה

ד"ר טל רכס - פסיכולוגית קלינית | 15.03.2020

אנו מעדיפים שלא לחשוף אותם אל המציאות המאיימת שנכפתה עלינו, אך חשוב להבין ילדים ערים להלך הרוח הסביבתי וקולטים את אשר מתרחש סביבם.

 

 

נראה כי חדשות ועדכונים על נגיף הקורונה נמצאים בכל מקום, בטלוויזיה,
ברשתות החברתיות ובשיחות החולין שמתקיימות סביבנו באופן בלתי פוסק.
כהורים לילדים, נטיית ליבנו הטבעית היא להגן על הילדים ולא לחשוף אותם אל המציאות החדשה והמאיימת שנכפתה עלינו,
אך חשוב להבין כי ילדים, ואפילו אלו הצעירים, ערים מאד להלך הרוח הסביבתי וקולטים היטב את אשר מתרחש סביבם.
אנו חשופים לכמויות אדירות של מידע שחלקו מהימן וחלקו מבוסס על שמועות.
מכיוון שלרוב אין להם את הכלים הקוגניטיביים והרגשיים המתאימים לעבד את המידע המורכב סביבם,
עלינו כהורים מוטלת האחריות לתווך להם את המציאות.

 

 

שיחה פתוחה

 

ראשית, חשוב מאד שלא לחשוש מלנהל עם הילדים שיח פתוח בנושא הקורונה.
לעיתים קרובות, לא לדבר על משהו הופך אותו למפחיד יותר ובסופו של דבר מעורר אצל הילדים חרדה גדולה יותר. 
חשוב להתאים את אופי השיח לשלב ההתפתחותי של הילדים ולמידת ההבנה שלהם.
לא כדאי להציף את הילדים במידע רב, אלא רק בעובדות ההכרחיות.

 

הסיכוי להידבק בקורונה הוא למעשה קטן כאשר התחלואה אצל ילדים לרוב קלה ולא שונה משפעת רגילה.
אפשר גם לספר (שוב כתלות בשלב ההתפתחותי וברמת ההבנה)
כי הלימודים ו/או הגנים בוטלו מאחר שמוטלת על כולנו אחריות ציבורית לדאוג לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון.
כדאי גם להסביר כיצד ניתן להימנע ולשמור על עצמנו באמצעות שמירה על כללי היגיינה.
ילדים מרגישים מחוזקים ובטוחים יותר כאשר הם יודעים כיצד יוכלו לשמור על ביטחונם. 
אפשר גם לנסות ו"להקליל" את הסיטואציה
ולהפוך לדוגמא את שטיפת הידיים למשהו משחקי וכיפי (לדוגמא: השפרצת מים, שיר משפחתי סביב שטיפת ידיים). 

 

לילדים קטנים יותר, אפשר וכדאי להסביר את המצב באמצעות סיפור.
על מנת לעזור לילדים להפנים את המידע באופן שפחות מעורר פחד וחשש,
אפשר להפוך את וירוס הקורונה לדמות מצוירת, להמציא לה שם וכך להסביר מה זה קורונה,
איך זה נראה וכיצד ניתן להישמר.


בתוך השיח חושב לאפשר לילדים להביע רגשות שונים כמו:
חשש, בלבול, לחץ ועוד ולהעניק להם את התחושה הכללית כי המבוגרים שמטפלים בהם ישמרו על ביטחונם.

 

מומלץ לאפשר לילדיכם לשאול שאלות ולהביע חששות.
גם אתם אל תחששו מלומר לידיכם כי אינכם יודעים את התשובה,
תשובה בסגנון: "זאת שאלה מצוינות ואני באמת לא יודעת את התשובה... אנסה לבדוק ולחזור אליך" היא מצוינת.
גם לנו כהורים מותר לא תמיד לדעת את התשובות, המטרה היא לתת לילדינו את התחושה שאנחנו זמינים עבורם.

 

ביטחון ושליטה

 

כל עוד אנו משדרים ביטחון ושליטה במצב, תחושת הרוגע מחלחלת גם אל הילדים.
בהקשר זה חשוב לציין, כי קודם לאחריות שיש לנו כהורים על ילדינו, יש לנו אחריות כלפי עצמנו.
כאשר אנו חשים חרדה אנחנו לא בעמדה בה אנו יכולים לנהל עם ילדינו שיח שישרה בהם תחושת ביטחון.
עלינו קודם כל להתמודד עם החרדה שלנו לפני שנוכל לעזור להם.
כדאי לסיים את השיחה באמירה כללית כי תוכלו להמשיך
ולשוחח על הנושא גם בהמשך וכי תשמחו לענות אם יעלו שאלות נוספות.  

 

נקודה נוספת חשובה היא לנסות ולשמור על השגרה ולהיצמד למוכר עד כמה שאפשר.
מבוגרים וילדים כאחד לא אוהבים חוסר ודאות.

כשאין גן,
כדאי לנסות ולהפקיד על שגרת יום מובנית וקבועה ככל האפשר
תוך שמירה על זמנים קבועים של ארוחות ושינה.
במידה ואתם מרגשים בנוח, אפשרו לילדיכם להיפגש עם חבריהם. 

חשוב לציין כי במידה ואתם או ילדיכם חשים חרדה עקב המצב מומלץ לפנות לקבלת עזרה מקצועית. 

 

עצות להורה בבידוד

 

כאשר הורה מופרד ונמצא בבידוד מורחק מילדיו:

  • כדאי להכין טבלת יאוש לילדים
  • להקפיד לנהל שיחות וידאו
  • לערוך ביקורים מרחוק - מבט חטוף מהחלון, שיחה מהמרפסת וכדומה


הכותבת ד"ר טל רכס - פסיכולוגית בהתמחות קלינית

טל עובדת בעמותה לילדים בסיכון עם ילדים על הספקטרום האוטיסטי והוריהם. 
בנוסף, עובדת טל בקליניקה פרטית עם ילדים, מתבגרים, הורים ומבוגרים.

טלפון- 054-4760434

ד"ר טל רכב פסיכולוגית קלינית