אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

לעשות במקומם זה להזיק להם

"אני לא יכול, את יכולה לעשות לי?"

יעל שוורץ (M.A.) יועצת חינוכית | 11.02.2018

איך נוכל להכין את הילדים שלנו לעולם האמיתי?

 

הפעם אני מתחילה בסיפור מקסים שמצאתי ברשת:


פעם אחת, היו שני שכנים שחיו זה ליד זה.
אחד מהם היה מורה להיסטוריה והשני סוכן ביטוח.
שניהם טפחו גינה ליד הבית.
סוכן הביטוח טפל בצמחים שלו בתשומת לב רבה ונתן להם מים בשפע.
המורה לעומת זאת, נתן הרבה פחות מים והרבה פחות תשומת לב לצמחים שלו.
הצמחים של המורה היו פשוטים אבל נראו טוב.
הצמחים של סוכן הביטוח היו הרבה יותר מלאים וירוקים.

 

לילה אחד התחוללה סופה, ירד גשם כבד ונשבה רוח חזקה.
בבקר יצאו שני השכנים לבחון את הנזק לגינות שלהם.
סוכן הביטוח ראה שהצמחים שלו נעקרו מהאדמה והיו הרוסים לחלוטין.
אבל הצמחים של המורה עמדו זקופים ללא נזק.

 

סוכן הביטוח ניגש אל המורה ושאל:
"שנינו גידלנו אותם צמחים, אני טיפלתי בצמחים שלי טוב ממך, ונתתי להם יותר מים.
ועדיין הצמחים שלי נעקרו בסופה ושלך לא. איך זה יתכן?"

המורה חייך ואמר:
"אתה נתת לצמחים שלך יותר מים ותשומת לב.
אבל בגלל זה הם לא היו צריכים לעבוד בשביל עצמם. עשית להם חיים קלים.
אני נתתי לצמחים שלי כמות מוגבלת של מים ולכן השורשים שלהם העמיקו באדמה בחיפוש אחר עוד מים.
השורשים של הצמחים שלי עמוקים יותר ולכן הם שרדו בסופה".


לעיתים מרוב כוונות טובות אנחנו פשוט עושים יותר מדי עבור הילדים שלנו.

לדוגמא:
אמא שמנהלת (במקום ללוות ולתווך) את החיים החברתיים של הילד שלה ולא נותנת לו להתמודד לבד.
הורה עושה הכל ומכין עבור הילד שלו, במקום לתת לו להתאמץ ולעשות בכוחות עצמו.
הורים שבגיל 5-6 עדיין מנגבים ומנקים אחר הילדים שלהם כשהם מתפנים לשירותים.
הורים שבגיל 6 עדיין רוחצים את הילד
הורים שבגיל 5 עדיין מלבישים את הילד
הורים שבגיל 3 עדיין מאכילים את הילדים שלהם
הורים שעונים תשובות במקום הילדים שלהם.
אנחנו עושים הכל מתוך רצון אמיתי לעזור לו.

הבעיה היא המסר הסמוי שהילד מקבל מאיתנו.


יודעים מהו המסר?

אם עושים עבורי הכל – סימן שהם (ההורים שלי שהם חכמים ויודעים הכל) חושבים שאני לא מסוגל לעשות לבד, שאני לא יכול – שאין לי יכולת ומסוגלות.
וכך הילד גדל עם המחשבות האלה.


אז בעצם מה קורה?

מתוך מקום של מחשבות חיוביות ורצון טוב לעזור –אנחנו מגדלים ילד עם דימוי עצמי נמוך
עם תחושת מסוגלות נמוכה מאד.
זה הילדים שנראה אותם בגן כל פעם בריפיון.
נשמע אותם אומרים "אני לא יכול", "אני לא יודע", "את יכולה לעשות לי?"
הם פשוט התרגלו שעושים עבורם.
(ללא ספק זה נוח להם) אבל מעבר לזה, המסר הסמוי הוא שעושים עבורם כי הם לא מסוגלים.
ותסלחו לי , זה מסר נוראי.

אז עכשיו שהעלנו והצפנו את נקודת החשיבה הזו, אני מזמינה אתכם הורים יקרים, לכו קצת אחורה - שחררו.
תתחילו לתת לילדים שלכם להתמודד עם משימות החיים.
לוו אותם, תדריכו, תווכו –אבל אל תעשו במקומם.

בהצלחה.

 

נ.ב.
זה בסדר גמור לא להצליח בהתחלה זה חלק מהלימוד
עודדו ותימכו על כל התקדמות קטנה.
ולמדו אותם לנסות שוב ושוב - ושוב... עד שיצליחו.