אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

להגן על האוצר שלנו בגן (צילום: pixabay)

לדעת שעשיתי הכל

ליאור גיל - מערכת אינפוגן | 21.08.2020

כבר נמאס לקרוא כל יום על גננת מתעללת אחרת. והכי ברור שזה לא כולן, אבל - מי יודע מי כן ומי לא?

 

ההורים במדינת ישראל,
מתעוררים בשנתיים האחרונות כל יום למציאות עגומה.
כל פעם מחדש הדמעות מציפות את העיניים,
הלב נקרע,
ומקווים שזה עוד לא הגיע לילד שלנו.

 

הורים רבים תוהים איך אפשר לדעת?
איך אפשר להבין רגע קודם?

מתוך המקרים האחרונים הצפים ועולים,
ריכזנו כמה תובנות.
כנראה, שלא נוכל להעלים את התופעה.
אך אם ננקוט בדרך זו נדע -
שהתאמצנו קצת יותר כדי למנוע את המקרה הבא.

 

תקשורת טובה עם צוות הגן

 

כשבוחרים גן, לוודא שיש תקשורת טובה עם צוות הגן כולו.
לא רק עם בעלי הגן, המנהלים.
צריך להרגיש שיש יחסים של שיקוף ותקשורת גם אם הסייעות, כולן.
תקשורת שכזו נשיג רק בשיחה ושיתוף.
להרגיש שהתשובות לשאלותינו נענות במלואן ואינן רק למטרות השתקה.

להכיר את צוות - חלק מתקשורת טובה
להכיר מה למדו אנשי הצוות אלו הכשרות עברו
מה מעניין אותם?
בגנים הפרטיים אנשי צוות רבים ללא השכלה מתאימה בחינוך.
חשוב וכדאי לדעת אם כן,
זה אומר שיש ברשותם כלים מקצועיים שונים.
לא חייבים תואר בחינוך, אבל,
הכשרה חינוכית יכולה לתרום להתנהלות האישית של הצוות עם ילדי הגן.

לצערינו - 
ותק מקצועי וניסיון רב לא משקף את טיב היחס שיזכו הילדים מאיש הצוות.

 

לסמוך בלי מצלמות

 

לחוק המצלמות החדש יש יתרונות רבים:
החובה להתקין מצלמות
הידיעה של הצוות שהן מצולמות
סוג של סטנדרט בתפיסה הלאומית לגבי חינוך הגיל הרך

אבל, יש לו גם חסרונות:
לא נוכל לראות את הסרטונים,
אפילו בעלי הגן לא יוכלו להתחקות אחר הסרטים ללא צו.
ההסדרה מסרבלת את כל התהליך והוא הופך לנסתר 
ופחות גלוי משהיה בעבר.
כל הצצה בסרטון (מכל סיבה שהיא) ללא צו הופכת לעבירה פלילית.

ולכן, אל לנו לסמוך על המצלמות
תחושו את הילדים, וסימכו על האינסטינקטים שלכם.

 

תקשורת תדירה עם שאר הורי הקבוצה

 

הרגילו עצמכם בשיח תדיר עם שאר הורי קבוצת הגן.
נכון, הברברת הרגילה קשה גם ככה בקבוצות הווטסאפ.
אבל,
דווקא התקשורת הבינאישית, פנים אל פנים
בגינה, בפגישות משחק אחר-הצהריים הן החשובות.

רק בשיח אישי כן ואמיתי תוכלו לחוש
האם הורה אחר חושש או דואג?
האם הורה אחר ראה סימנים דומים לכם?
האם שמע משהו מדאיג מהורה אחר?


להיות קשובים לילד

 

בכל סיפורי הזוועות אנו עדים כי היו סימנים מקדימים.
חייבים להיות עירניים.
שריטות וסימני חבלה חוזרים לא יכולים להיות מ"ילד שובב".
יש ילדים שובבים, ויש לפעמים ילדים אחרים אלימים בגן.
אבל, ילד שלא נופל קבוע בבית, לא יכול לפול כל הזמן בגן.

אם יש בעיה של אלימות בגן בין הילדים 
הצוות צריך לטפל בה במלוא החומרה - ולא לוותר 
או להפיל אשמה על הילד הפוגע.
לומר שילד אחר אלים, זו זריקת אחריות רשלנית
תפקידו של הגן לחנך וללמד התנהגות חברתית.
אם יש בעיה שצוות הגן לא מצליח לפתור
יש לערב את ההורים ובעלי מקצוע רלוונטיים. 

שינוי התנהגותי של הילד 

שינוי בהתנהגות (לא היה ככה פעם)
ילד שפתאום דוחף או מרביץ - צריך להבין למה.
ילד שמדבר פתאום לא יפה - במלים שלא שמענו בבית קודם
ילד שעושה מעשים מוזרים שלא נהוגים בבית:
משחק אלים עם הבובות, 
מגע אלים לבעלי חיים או לאחים כחלק מדרך הבעה (כתופעה חדשה)

כל אלו דורשים הסבר והנחייה
איך כן לנהוג - שינוי ההתנהגות הלא רצויה.
אך, גם ניסיון רגוע להבין היכן ראה את ההתנהגות
גם פעוטות שיודעים מלים בודדות יכולים לתקשר את המידע
רק צריך לקיים יותר תקשורת בלתי מילולית ויותר קשב.


שילוב של איש מקצוע חיצוני בצוות הגן

שילוב איש מקצוע חיצוני, פעמים רבות מבורך
מנחה פדגוגי מקצוע, מדריך חינוכי וכדומה יכולים תמיד להיות עיניים נוספות בגן.
בנוסף (ואף חשוב מכך),
איש מקצוע יכול לעזור לצוות להתמודד עם קושי,
עם שחיקה, או עם בעיות אחרות.
ולכן אולי אנשי הצוות יפחיתו את העייפות והתסכול 
לעתים מלווים אותם במקצוע זה - וידעו להתמודד עם רגשות שליליים טוב יותר.

 

לזכור שיש גם הרבה אנשי צוות טובים, אוהבים
שבאמת כל מה שרוצים זה לחבק את ילדי הגן, לדאוג להם וללמד אותם. 
ושמערכת היחסים הזו מבוססת על אמון.
אם אין לכם אמון מלא במסגרת - אין טעם להתעקש ולשים את הילד בגן הזה.