אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

תזונת ילדים איריס גרישפון

חג הפסח - הזדמנות להרגלים חדשים

איריס גרינשפון - מרצה ומאמנת לאורח חיים בריא | 27.03.2018

זוכרים את עצמכם בתור ילדים? רצים בחוץ, קוראים בצעקות מתחת לחלון של חבר שיבוא לשחק אתכם, משחקים כדורגל או קלאס, בונים סוכה בעצמכם עם אבא?

זוכרים את עצמכם בתור ילדים? רצים בחוץ, קוראים בצעקות מתחת לחלון של חבר שיבוא לשחק אתכם, משחקים כדורגל או קלאס, בונים סוכה בעצמכם עם אבא?

אז נכון, הימים מאז השתנו לא מעט, הילדים שלכם קוראים לחברים שלהם בווטסאפ, משחקים כדורגל בפלייסטיישן ואנחנו מזמינים סוכה כשרה ב"עלי אקספרס".

הנטייה הטבעית שלנו היא להביע תסכול או אי-שביעות רצון מהדור שאנחנו מגדלים, אותן תחושות בעצם, שעלו מהדור שגידל אותנו.

 

כי גם אנחנו, למעשה, היינו חשופים לדברים שההורים שלנו לא הכירו, וגם אנחנו, חלק פעיל בשינויים שעוברים על העולם ועל הילדים שלנו. לפני שאנחנו בוחנים אותם, בואו נסתכל רגע על עצמנו - יש לנו הרבה פחות "זמן על הידיים" מאשר שהיה להורינו, יש לנו הרבה פחות סבלנות וקשב לילדים כי אנחנו צריכים לענות להודעה במייל או לבדוק מה חדש ב-facebook אנחנו מוצפים, וקצת קשה לנו לשלוט בהצפה הזו. אם זה לא מספיק – אנחנו צריכים לשלוט גם בהצפה הזו של ילדינו, כי זה לגמרי לא תחום שליטתם

עכשיו, יש לי שאלה אליכם: אתם זוכרים את הממתקים שאכלנו בתור ילדים? אני בטוחה שרובכם זוכרים את צבע העטיפה, שם הממתק או החטיף שאכלתם וכמובן הטעם שלו.

 

ולמה אתם זוכרים? כי חיכיתם לו. 

כי פעם ממתקים לא היו בהישג יד כמו היום, לא היה מבחר כזה גדול של סוגים וטעמים, ולא הייתה הבטחה פרסומית גדולה בכל מוצר.

כי פעם היינו מקבלים סוכריה על התנהגות טובה, או כמה טבליות שוקולד על הציון הטוב שקיבלנו במבחן. היום, כשהילד שלנו עושה משהו לא בסדר – אנחנו שוללים ממנו את המסך לפרק זמן מסוים. את החטיף שלו הוא כבר יקבל.

 

ואיזה חטיף זה יהיה?

עם סוכר, עם ממתיק מלאכותי, פרווה, זרחני, עם גלוטן, בלי גלוטן, ללא חומרים משמרים או ללא טעם.

ההצפה הזו, עם הצורך הזה לקרוא בחרדה כל תווית המונה את המרכיבים בכל מוצר – מכתיבה את חיינו בממלכת השוקולד, וכתוצאה ישירה – גם את חיי ילדינו.

אם אתם צריכים לבחור בין 150 מוצרים במדף החטיפים בסופרמרקט – נסו לדמיין איך זה נראה מבחינתם.

מטורף, נכון? רק לבוא ולקחת ולטעום ולנסות עוד אחד ולראות איזה מילוי יותר טעים ואז לקנות גם את זה ואת זה ואת זה. 

 

אז אני לא הולכת להטיף לכם, ולספר לכם על מותר ואסור, עשו ואל תעשו – אבל אני אתן לכם קצת חומר למחשבה:

זה בסדר גמור לתת לילד ממתק או חטיף, מידי פעם. הם מצפים לכך בדיוק כמו שאתם ציפיתם. אבל אם תתנו לילד ממתק אחד מידי פעם– הוא יצפה לו הרבה יותר, ויעריך אותו יותר.

נסו להכין ממתקים בבית, הכי בריא שאפשר!!  יש מתכונים של 3 דק נפלאים (-:

נסו גם להרגיל את הילד לאותו ממתק – אחד בריא ואהוב שתבחרו יחד אחרי שתבינו מה יש בו ותכינו אותו ביחד באהבה. 

אם הוא בוחר ממתק שאתם לא כל-כך ששים לתת לו – דברו איתו והסבירו לו למה, ואז הציעו לו חלופה שהוא יאהב, ובלבד שיתמקד באחד.

 

ולגבי השפע – אין בכלל ספק שלטעום כמה שיותר ומכמה שיותר זה חשוב ובריא, אבל כמה פעמים עצרתם עם הילד מול מדף הירקות בסופר והראיתם לו את ההיצע שיש שם, את הצבעים והריחות שעולים מכל מה שפרוש מול העיניים שלו ושלכם, בלי עטיפות והבטחות שווא? 

קחו את הילד שלכם לירקן בדיוק כמו שאתם לוקחים אותו לפיצוציה, תנו לו לראות, להריח (חוש שהרבה יותר קשה להשתמש מול ממתקים), להרגיש מה ההבדל בין פלפל כתום לפלפל ירוק, כמה שונים המרקמים של עגבניות שרי, ותנו לו לקחת אחריות על הירקות שהוא אוכל, זה רווח כפול עבורכם, ועבורו.

 

הנתונים היום הם : כל ילד שלישי בישראל יפתח סוכרת עד גיל 50. אנחנו ממש לא רוצים שהילדים שלנו יהיו שם. 

מדברים על מיסוי גבוה למוצרים עתירי סוכר ומבטיחים לנו שיסמנו מוצרים מזיקים לפי צבעים ולפי כמות כפיות סוכר.

כן- זה יקרה. כן-זה יהיה נהדר. אבל עד אז- בואו ניקח אחריות, נסובב את המוצר ונקרא מה הוא מכיל. אם הסוכר (או בשמותיו האחרים: סירופ תירס/גלוקוז/מלטוז וכו') מופיע באחד משלושת הרכיבים הראשונים: וותרו עליו. חייבים מתוק? תנסו לאכול פרי מהטבע. חייבים את הממתק ? תקנו ותאכלו רק חצי מתכולת האריזה ואת השאר שימרו למחר.

זכרו: באף תורה לא כתוב שאנחנו חייבים לאכול ממתק אחד ביום. אפשר פעם ביומיים, שלושה או ארבעה ימים. בחיי- זה אפשרי אם רק מתרגלים.

 

יש לי עוד הרבה המלצות ורעיונות עבור התזונה הבריאה של ילדיכם, והכל ממקום של חוויה, כיף ושיתוף.

 

איריס