אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

יום הזיכרון

ימי הזיכרון בגני הילדים

מערכת אינפוגן | 18.04.2017

שוב פסח עבר, ספירת העומר כבר החלה ובפתח ימי הזיכרון (יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, יום ירושלים).

 

עומדת בפנינו הדילמה האם צריך לחשוף את ילדנו לתוכן הקשה המלווה את יום זיכרון זה, ואם כן כמה. 

 

ברור לכולנו שאין אנו חיים בוואקום, והילד סופג מאירועי היום גם אם לא נדבר איתו על כך ישירות.

 

הילד חווה את האווירה בגן, ברחוב ובבית והחוויות הראשונות של הילד צומחות וגדלות עימו ומהוות את התשתית הערכית והרגשית שתלווה אותו בהמשך דרכו.

 

על חוויות אלו יבנה משמעויות עתידיות הקשורות למושגים אלו, כך שבעצם מתפתחת מהותו של הזיכרון האישי והקולקטיבי עבור האדם הבוגר העתידי.

 

 

התלבטות, דילמה וחשיבה ביקורתית אודות החשיפה

 

מערכת החינוך הישראלית מנסה מגיל צעיר ביותר לחנך את הילדים למורשתו של עם ישראל והתרבות כאשר ימי הזיכרון הם חלק אינטגראלי בתוכם.

 

יחד עם זאת, כמחנכים של ילדים צעירים (אם כהורים ואם כצוות חינוכי) אנו רוצים להרחיק מהם תוכן קשה של מציאות עגומה, כאב וסבל שגם כך קיים במציאות הישראלית.

 

אנשי מקצוע רבים התחבטו בשאלת החשיפה לתוכן נושא השואה ומעלים דאגה אמיתית לבריאותם הנפשית של הילדים.

 

המתנגדים לפתיחת הנושא לגיל הרך טוענים ליצירת טראומה, כאשר חלקם סבלו מכך בעצמם מחשיפה בלתי מבוקרת של הנושא בילדותם כחוויה אישית שלילית שחוו.

 

יחד עם זאת הילדים קולטים את רחשי הסביבה ונחשפים לאירועי היומיום גם אם אנו מנסים להסתיר זאת מהם. הם אפילו מרגישים כאשר מסתירים מהם מידע או שמנסים לטשטש רגשות מפניהם.

 

יתרה מכך הם עלולים לקלוט שברי מידע, ורסיסי רגשות שיצרו עיוות בתפיסת המציאות ויצרו פחדים מיותרים. הילד לא תמיד יודע לעבד נכון את אשר הוא קולט ויכול להאמין שמדובר בזמן הווה (במקום סיפור מהעבר), ותצור תחושת איום מהותי על קיומו. 

עלולות להתעורר בעקבות כך דמיונות וחרדות.

 

דווקא התערבות של מבוגר מחנך יכולה לווסת את המידע ולהוות מקור לתמיכה וביטחון.

 

תפקיד הגננת

 

הגננת היא דמות מהותית ומשמעותית ביותר בעבור הילד בגיל הרך.

 

במסגרת החינוך בגן הגננת מפגישה בין הילדים לחגים ומנהגיהם, ואף מנחילה להם מורשת ומסורת.

 

למרבית החגים היהודיים והישראליים מתווספים היבטים רגשיים שלרוב הם שמחה והתרגשות אך לצד רגשות אלו עלולים להתעורר גם רגשות פחד, חוסר אונים ובלבול.

 

בחגים רבים עמדו דורות של יהודים אל מול אויב רשע שקם להורגם (מכבים -יוונים, מרדכי היהודי - המן הרשע, בני ישראל - פרעה והמצרים).

 

הגננת צריכה להפיג חששות אמיתיים או מדומיינים,לאתר חרדות וזהות איתותי מצוקה עוד בתחילתם.

 

הגננת מנסה לעודד חוסן נפשי על-ידי מתן תמיכה ותחושת הגנה וביטחון לאורך כל השנה ובעיקר סביב תקופת ימי הזיכרון.

 

עקרונות מהותיים באופן החשיפה

 

משרד החינוך מתווה מספר עקרונות בסיס בעת עיסוק בתכני ימי הזיכרון:

 

יש לנקוט משנה זהירות בעיסוק בנושא, ולהקפיד שלא להטיל נטל כבד מדי על הילדים. ולכן,יש להדגיש במסרים את אלמנט החוזק, ההגנה והתקומה.

 

באזורי עימות ובתקופות של מצב בטחוני רגיש, יש לצמצם את העיסוק בנושאים טעונים ולרככם כמה שניתן.

 

יש להיות ערניים לילדים בעלי קשיים התפתחותיים (ברמות שונות, ובתחומי תקשורת ו/או מנטליים שונים). הגננת צריכה להתאים את ההסבר לילדים ממש באופן אישי.

 

צריך להכין את הילדים לאירועי היום גם אם אין ביכולתם של הילדים להבין את משמעות היום כמו האווירה העגומה, הצפירה, וכו'.

 

ילדים בעלי בעיות רגשיות וקשיים מהותיים בביטוי רגשי ועיבוד רגשות יש ללוות באופן מוגבר וספציפי תוך שיתוף ההורים והמשפחה.