אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

ויסות חושי - מגע

הכל על ויסות חושי

פניה זהר - יועצת משפחתית | 05.11.2018

במאמר זה כל מה שרציתם לדעת על ויסות חושי.

 

הפרעת קשב והפרקטיביות, בהגדרתה המקצועית ADHD, היא הפרעה המלווה את האדם מילדותו לאורך חייו. 
חשוב לציין שהפרת זאת  לא משפיעה רק על הלמידה, אלא השפעתה היא בכל תחומי החיים: רגשיים, ההתנהגותי, חברתי ולימודי.
הסימנים של ההפרעה יכולים לגרום לבעיות תפקודיות אשר הסיבה יכולה להיות: ליקויים בויסות תחושתי והחושים השונים.
המטרה שלנו היא לטפל באיזון התחושות והחושים השונים, ולקדם את ילד ביכולתו התפקודית בחברה ובחיי היום יום.

כבר בינקות ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מראים קשיים בתפקודים התפתחותיים השונים, תפקודים אלה המהווים סמני איתות ראשונים להפרעה.
פלוטניק כותבת במאמרה שגרינספן (Greenspan, 1992, 1995, 1997) מצא, כי ילדים רבים אשר אובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, היו בינקותם תינוקות קשי מזג או מתחממים לאט. 

תינוק קשה-מזג

תינוקות קשי מזג יילודים ותינוקות,
אשר אופי תגובתם חוסר הסדירות הביולוגית במעגל החיים היומיומי וההתפתחותי שלהם (מחזור שינה וערות, רעב ושובע, פעלתנות וכיו"ב)
יוצרים אצל ההורה תחושת מחנק, תשישות וחרדה לגבי איכות ההורות שלו.

ילדים הנולדים עם רגישות מסיבות שונות והרבה פעמים האנשים המשמעותיים המטפלים בהם, לא שמים לב שזאת הסיבה.
אבל מה???
הורים יודעים להגיד בדיוק מה מפריע לילד שלהם.
חשוב לעשות עבודה בבית ולחזק את התחושה על פני העור מהיום שהוא נולד:

  1. עיסויים בגוף עם שמן או כל חומר שההורה יחליט בכל גיל
  2. לנגב את התינוק בתפיחות ופחות בשפשוף
  3. לתת לתינוק כמה שיותר להתלכלך כאשר הוא אוכל (פחות סטריליות)

החשוב מכל הוא לאתר את שורש הבעיה את ה"למה"?

התפקודים הבסיסיים שגורמים להפרת התפקודים, ולשפורם על מנת לקדמו.
הכוונה היא התייחסות לתפקודים התפתחותיים מוקדמים של הילד ולטפל בהם ישירות, ולא בסימפטומים החיצוניים.
למשל: ילד עם קשיים ההחזקת הפלא גוף העליון בזמן ציור, כתיבה, נתייחס לחיזוק החגורת הכתפיים אשר יכול להיות הבסיס לאותם קשיים.
תפקודים המוקדמים הם קשורים בתחושות והחושים השונים, מיום יוולדם המקדם את הילד ביכולת התפקודית בחברה ובחיי היום יום בשלבים מאוחר יותר. 

שקט מוטורי

היום יותר ויותר מדברים על שקט מוטורי, זוהי היכולת לשבת בשקט לאורך זמן, ללא צורך בתנועה גופנית חורגת (אנחנו רואים הרבה בגנים, בתי הספר וכו'), הם מכונים היפראקטיביים ADHD. חוסר בשקט מוטורי, נובע בד"כ מתפקוד בלתי יעיל של מערכת הקשב בתחום הוויסות ועוצמת התחושות.
כאשר מצב של ויסות בלתי יעיל גורם לחסר בקשב לתחושת הגוף העמוקה (התחושה הפרופריוצפטיבית), הילד נזקק לחיפוש התחושה החסרה, על-ידי הפעלה חזקה של שריריו בתנועה או בדחיקה, סחיבה, חיבוק חזק ועוד.

ילד שכל הזמן "מציק" לילדים אחרים למשל, אותו ילד שמציק יכול לעשות זאת משום שיש לו חסר בתחושה העמוקה (שרירים ומפרקים) והוא זקוק למגע עם ילדים אחרים, אז הוא מחפש את המגע בכדי לספק את משוב לאותה התחושה החסרה.

 

לויסות החושי שני היבטים: 

  1. חסר בתחושה: חיפוש מתמשך אחר גרייה מסוג מסוים.
  2. רגישות יתר: המנעות מחשיפה לתחושה מסוימת או חוסר נוחות מופגן מול תחושה זו.

כאשר ילד עם קשיים בתפקודים השונים, הנובעים מחסר או יתר בויסות חושי,
פוגש את הסביבה המשמעותית לו כגון: המשפחה, הגן, הבית הספר והסביבה החברתית ללא כלים המתאימים להתמודדות,
נוצר קונפליקטים ותסכול רב בסביבה העוטפת ובעיקר לילד.

סמפטומים של המערכת הטקטילית – מגע על פני העור

 ייתר טקטילית                                 חסר רגישות

הימנעות ממרקמים ומבגדים מסוימים         העדפת בגדים הדוקים

הימנעות מפעילויות מלככלכות                 תמיד נראה מלוכלך

קושי במעברי ביגוד בין העונות                 לא שם לב שנוגע באחרים

מגיב לכל מגע                                         סבילות גבוה לכאב

נמנע ממגע של מים על פניו ובבגדיו                 נוגע בהכל/ בכולם

חש חוסר נוחות במקומות צפופים                 נהנה מעיסויים מגעיים ורטט על פני האור

בררן באוכל                                         עלול לגעת באופן לא נעים באחרים

נוטה ללכת על קצות האצבעות                 יכול להעדיף טעמים חזקים של מזון: חמוץ, חריף

מסרב ללכת יחף                                 מרבה להכניס חפצים בעלי מרקמים שונים לפיו

 

הדרגתיות

פעילויות בתחום זה דורשות רגישות לתגובות הילד, הקשבה והדרגתיות (!)

איך ליצור סביבה משמעותית לילד?
סביבה שתומכת, מחזקת ,הנותנת כלים לעצמאותו,
לתחושת השייכות שלו, המטפח את הדמוי עצמית ומאפשר לילד/ה להוציא את מיטבו ללא הסלמה.

חשיפה הדרגתית למרקמים:

באופן עקרוני, וויסות טקטילי כרוך בחשיפה למרקמים שונים.
נסו לשלב במהלך היום פעילויות הכוללות יצירה/מגע עם חומרים כמו: קצף גילוח, קצף סבון, צבעי אצבעות, עיסת נייר, בוץ, חול, פלסטלינה, פימו, חימר.

כל ילד בעיקר ילדים עם הפרעות קיצוניות בויסות חושי (גם לא), זקוקים למרכיבים קבועים,
כמו: סדר יום, הוראות ברורות ופשוטות.

שינויים בשגרה צריכים להיות בהכנה מראש משום שהגורם ההפתעה יוצר אצל הילד בלבול, אי ודעות, אי שקט וחוסר בשליטה.

מומלץ לקבוע כללים להתנהלות בבית שיהיו טלויים על המקרר, לכתוב עם הילד.

קווים אדומים – שאליו אתה לא מתפשר

קווים ורודים– המקום לגמישות, שיקול דעת

הקווים הלבנים -  המקום שבו אתם מאפשרים חופש פעולה והתנהלות

חשוב לציין שאותם קווים בונים יחד עם הילדים בניהול ההורים, וכך כל המשפחה מעורבת בהסכם ובלקיחת אחריות. 

 

לסיכום,

"להיות הורה זה לא פשוט, אנו לא לומדים בבית ספר להורות ולהיות הורה לילד עם הפרעת קשב זה עוד יותר.
כולנו מחפשים כפתור סמוי וקסום,
שתרגיע באחת התפרצות זעם של ילד" אומר (ונטורה, ג. 2011).
יש לנו הרבה מה לעשות, החשוב מכל, להביא את ההורים ואת הצוותים לקבל מידע והכשרה לכלים אפקטיבים בנושא.

 

הכותבת פניה זהר, היא מדריכת הורים, יועצת משפחתית בצפון
הדרכת הורים, ייעוץ משפחות, מסלולי הכשרה, ליווי לצוותי חינוך, הרצאות וסדנאות.

https://www.facebook.com/kidum.tifkudim/

zoharfn@gmail.com 

טל'- 054-2236623

 

 

פניה זוהר - ויסות חושי