אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

מדע וילדים

לחשוב עם הידיים

ד"ר דיאנה אלדרוקי פינוס | 05.02.2014

לפני כשנתיים, הועלה סרטון שהציג תינוקת מחליקה אצבע על פני תמונה  (בדרך בה מעבירים תמונות בטַבְּלֶט) כדי להחליף תמונות במגזין מודפס.

 

 

המסר שנשאר מצפייה בסרטון זה הוא כי במציאות שבה למסכים שמור מקום נכבד כבר מהגיל הצעיר, יש חשיבות לאזן את העולם הווירטואלי, להשיב לילדים את המגע עם העולם הפיזי.

 

 

מגוון החומרים שאליהם הילדים נחשפים מצטמצם בהדרגה.

 

זאת ועוד, הקלוּת שבמגע הדיגיטלי ומיעוט המגע עם חומרים מוחשיים מובילים לכך שילדים מסוגלים להפעיל כיום תוכנות ומשחקים במחשב ובטלפונים הניידים, ואינם מצליחים לשלוט במיומנות בסיסית כמו גזירה במספריים, המהווה אתגר קשה ולעתים מתסכל עבורם.

 

הגברת המודעוּת למיעוט החומרים שאנו מציגים בפני הילדים היא צעד ראשון שיש לנקוט כדי להרחיב את קשת החומרים שילדים נחשפים אליהם, ולאפשר להם להכיר מגוון עשיר של חומרים בעלי איכויות טקטיליות שונות (ספי, זיני, 2003) תוך כדי מגע ומשחק.

 

נוסף על כך, ומאותן הסיבות, נודעת חשיבות לעידוד יצירה עם חומרים מגוונים.

 

חומרי יצירה כמו ניירות בשלל מינים; קרטונים; סרטים; חוטים ומגוון של עפרונות וכלי צביעה, מעוררים אצל הילד גירוי להתנסוּת ולהבעה עצמית.

 

בעת עבודה עם חומרים ובנייה של דגמים תלת-ממדיים, הילדים לומדים על תכונות החומר ועל הדרכים והכלים המאפשרים לשנות את צורתו.

 

בהיבט זה עולה השאלה:

 

האם כדי לעודד בנייה של יצירות תלת-ממדיות נדרש מגוון חומרים השונה באופן מהותי מהחומרים המעודדים מיומנויות של רישום, גזירה וצביעה, והאם ישנם חומרים מסוימים שמומלץ להשתמש בהם?

 

התשובה היא שכדאי לבחור בחומרים המתאימים לפעילות שבה מתמקדים.

 

למשל, בבניית דגמים עבור ילדים בגיל הגן, כמו דגמי מכוניות או בתים, נבחר בחומרים שיכולים להתאים לגוף המכונית: סלסילות קטנות; קופסאות למיניהן ומכלים. כמו כן, יש לתת את הדעת לתהליך הבנייה ולחיבור בין החלקים השונים כדי שהמכונית תוכל לנסוע. לכן, יש מקום להוסיף מקלות או שיפודים; חוטי מתכת; קשיות וצינורות ופקקים מחוררים לצורך יצירת צירי סיבוב, או להשתמש בעיגולי קרטון ליצירת הגלגלים.

 

את החומרים מומלץ לבחור לפי מידת יכולתם לעורר רצון למגע ולחקירה; לבלוט באיכויות התחושתיות והאסתטיות שלהם (כדאי לבחור בחומרים מורכבים, מפתיעים, מושכים) וכן לפי מידת היותם חומרים משתנים הנותנים משוב לפעילות של הילדים (פטריץ, וילקינסון, בבן, 2013).

 

חשיפה מוקדמת לחומרים ולטכניקות של עבודה עשויה לפתח אצל הילדים מיומנות שיש המכנים אותה "חשיבה עם הידיים" (סנט, 2009). 

 

לא רק הילדים יכולים ליהנות מהעבודה עם חומרים.

 

כל אחד מאתנו מכיר את האנשים שמעדיפים לבנות משהו במו ידיהם מאשר לקנות אותו.

 

תנועת "עשה זאת בעצמך" מחפשת ומציעה חלופה לצריכה המוגברת, ודוחה את הרעיון שלפיו בני אדם מוגדרים על ידי מה שהם קונים.

 

הרעיון העומד בבסיס תנועת " זאת בעצמך" הוא לבנות במו ידיך ולקבל תחושה של מסוגלות ושל הנאה ולמידה מהתהליך. 

 

מבוגרים הבונים בעצמם מוּנעים על ידי מטרות פנימיות ולא על ידי תגמולים חיצוניים, ומגלים סיפוק מהתוצר ומהלמידה תוך כדי תהליך הבנייה מעשה ידיהם, ממש כמו הילדים.

 

הם שואבים רעיונות והשראה מעבודתם של אחרים. כך, יש נגרים, כדרים, אורגים וגננים שחדוות היצירה של תוצר שהכינו בעצמם, היא שמובילה אותם.

 

במהלך העשייה הם מתמודדים עם טכניקות לעיבוד חומרים ומתנסים במלאכות מסורתיות המשלבות מגע ראשוני עם חומרים מגוונים ומעצימות את ההנאה שביצירה העצמית. 

 

תנועת "MAKE"  במוזיאוני מדע 

 

גם במוזיאוני מדע יש פריחה בתחום של "חשיבה עם הידיים".

 

תנועת MAKE  יוצרת קהילות של אנשים יצירתיים אשר בשילוב טכנולוגיות שונות: דיגיטליות, אלקטרוניות ומוחשיות, חוזרים לעולם הפיזי ובונים במו ידיהם או בעזרת מדפסות תלת-ממדיות דגמים ומכונות.

 

שילוב הטכנולוגיה בחיי היום-יום מתפרשׂ על פני מגוון תחומים: מאלקטרוניקה ועד לפיתוח אביזרי לבוש חכמים.

 

ה- MAKERS מופיעים בירידים ברחבי העולם: פסטיבלים ידידותיים למשפחות המעודדים יכולות המצאה; יצירתיות; תושייה ויצרנות. במסגרת אירועים אלה המשפחות מוזמנות להעז לנסות; לדמיין ולשתף פעולה.

 

העשייה ממוקדת בתהליך היצירה ולא בתוצר, ולעתים המבקרים מתבקשים לפרק את יצירותיהם כדי לאפשר למבקרים נוספים להתנסות בחומרים הייחודיים.

 

בשלוש השנים האחרונות תנועת MAKE זכתה לתנופה משמעותית במוזיאוני מדע ברחבי העולם.

 

בחודש מרץ 2013 מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים אירח את יריד המייקרים הראשון בארץ.

 

 

היריד השני מתוכנן ל5-7 ליוני 2014 (ימים חמישי-שבת, איסרו חג שבועות וסופ"ש).

 

ברוח זו מציע המוזיאון פעילויות המיועדות לכל המשפחה שבמסגרתן קטנים כגדולים מוזמנים לפתור אתגר הנדסי; לפתוח את הראש למגוון כיווני חשיבה ולהציע פתרונות שונים.

 

Ceppi, G & Zini, M. (1998). Children, Spaces, Relations: Metaproject for an environment for young children. Reggio Children & Domus Academy Research Centre.

 

Sennett R. (2008). The Craftsman, New Haven, CT: Yale University Press.

 

Petrich, M., Wilkinson, K., & Bevan, B. (2013). It looks like fun, but are they learning? In M. Honey & D. Kanter (Eds.), Design, Make, Play: Growing the Next Generation of STEM Innovators. New York and Abingdon, Oxon., Eng: Routledge Books.

 

הכותבת ד"ר דיאנה אלדרוקי פינוס, מנהלת הערכה ואחראית על הגיל הרך במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים.