אינפוגן גני ילדים

אוזני המן

מדוע אוכלים אוזני המן בפורים?

  • מאיה עמית
  • 14.02.2017

תחפושות, מגילה, משלוחי מנות, וכמובן, אוזני המן. עוגיות מפנקות אלו מלאות בפרג (או בכל מיני מילויים מענגים אחרים), היו חלק מחגיגות פורים במשך

 

תחפושות, מגילה, משלוחי מנות, וכמובן, אוזני המן.

עוגיות מפנקות אלו מלאות בפרג (או בכל מיני מילויים מענגים אחרים), היו חלק מחגיגות פורים במשך מאה שנים.

 

אך מה מקורם?

מה הכוונה בשמם ?

ומדוע הם נאכלים בפורים?

 

להלן מספר גרסאות ואפשרויות לתשובות לכל שאלות אלו:

 

הִיסטוֹרִיָה

אחד האזכורים העתיקים של המאפה הטעים המכונה "אוזני המן" נמצא במערכון פורים שנכתב על ידי יהודה סומו (1527- 1592) באיטליה.

השם "אוזני המן", נולד כמיתוס כי המאפים נוצרו לחגוג את הניתוק של אוזני הרשע לפני שנתלה - אך, אין תיעוד של מהלך אלים של הטלת מום באופן ברברי כזה בוצע.

עם זאת, "אוזניים" לפעמים הוזכרו בכתבים עתיקים כהתיחסות למאפיםללא קשר לפורים.

למעשה, בתיאור המן שירד מן השמים, בעת יציאת מצריים וההליכה במדבר מוזכרת המילה "אוזניים" (כמו-כן בתרבויות רבות באירופה המזרחית, כך מכנים כופתאות ממולאות - "אוזניים קטנות").

 

 

דניאל, אסתר ואֹזֶן הָמָן

אוזן ההמן נקראת במרבית השפות - hamantaschen

למרות שכיום ניתן למצוא אוזני המן במילויים רבים (כמעט כל סוג של מילוי מתוק או מלוח),  אֹזֶן ההָמָן הקלאסית תמיד היה מולאה בפרג.

ואכן, המילה "המן" יכול גם להתייחס המן הרשע אך גם לפרג (מוהן), והמילה ביידיש "טאש" פירושו בכיס.

לפיכך, "אוזני המן" פירושו "כיס ממולא בפרג."

 

 

גרסה זו עולה בקנה אחד עם ההסבר הקלאסי לפיו במסורת העברית:

יש האומרים כי צריך לאכול מזון עשוי זרעים בפורים לזכר הזרעים שדניאל וחבריו אכלו בביתו של מלך בבל.

כפי שאוזכר, בספר דניאל א', ט"ז "והוא נתן להם זרעים." 

 

אבל מה הקשר בין הזרעים שאוכל דניאל וחג הפורים?

התלמוד מסביר כי הֲתָך, אחד הסריסים שהעמיד אחשוורוש לאסתר המלכה ושימש לה כשליח בינה כבין מרדכי (אחד הגיבורים הפחות הידועים של סיפור המגילה), הוא שם בדוי עבור לא אחר מאשר דניאל.

כשאסתר שהתה בארמון המלך, היא שמרה על זהותה בסוד. התלמוד מסביר כי האוכל היה כשר, היא שרדה על שעועית וזרעים.

אם כך, מנהג זה לזכר דניאל ואסתר.

 

 

היחלשות המן

"תש" (נשמע כמו טאש ביידיש) בעברית פירושו "להחליש".

לפיכך, אֹזֶן הָמָן חוגגת היחלשות המן רצוננו שאלוהים תמיד להציל אותנו באמצעות החלשת הרשע.

 

 

מסרים סמויים

במהלך סיפור המגילה, מסופר כי יהודים רבים לא האמינו שיש מזימה להשמידם לחלוטין.

מרדכי שיכנע אותם לחומרת האיום על ידי שליחתם מכתבים רבים כדי להזהיר אותם מפני האבדון הממשמש ובא.

אך מרדכי פחד לשלוח את המכתבים באופן רגיל על-ידי שליחים פן אויביהם יגלו אותם - לכן, הוא הטמין את המכתבים ששלח מוסתרים בתוך מאפים. 

 

 

מתיקות חבויה

באֹזֶן הָמָן המילוי מוסתר בתוך הבצק.

לפי האמונה בזמנים קדומים, אבותינו היו רגילים לחוות ניסים באופן גלוי ויומיומי. אך בזמן הגלות, הנסים פסקו מלהיות גלויים והפכו לסמויים.

ובכל זאת, סיפור הפורים מראה כי אין זה אומר שאלוהים נטש את העם היהודי - להיפך, אלוהים נוכח תמיד.

הוא פשוט פועל "מאחורי הקלעים", בדיוק כפי שמילוי אֹזֶן ההָמָן מסתתר בתוך הבצק.

 

 

שלושה קודקודים

ישנה אגדה עתיקה שהמן חבש כובע משולש, וכדי להנציח את נפילתו, אנחנו אוכלים מאפה תלת-קודקודי.

סיבה נוספת היא שקודקוד המשולש נקרא גם פינה: המילה  "פינה" בעברית היא גם "קרן", ואילו "קרן" משמשת גם כמילה ל"צופר". 

כמוזכר בתהילים ע"ה, י"א "וְכָל-קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ; תְּרוֹמַמְנָה, קַרְנוֹת צַדִּיק".

 

אזני המן במילוי גבינה

 

בתיאבון...

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקורות אשר שימשו להכנת המאמר:

 

C. Shirman, Letoldot Hashira v’Hadrama Haivrit, 2, pg. 52-53, cited by R’ Eliezer Brodt in “The Origins of Hamentashen in Jewish Literature: A Historical-Culinary Survey Revisited.

 

Rabbi Yosef Karo in Beit Yosef on the Tur, Orech Chaim 695 and Rabbi Moshe Isserlis in his gloss to Shulchan Aruch, Orech Chaim 695:2.

 

http://www.chabad.org/holidays/purim/article_cdo/aid/2872815/jewish/The-History-and-Meaning-of-Hamantaschen.htm#footnoteRef15a2872815