חוק חינוך חינם עולה לנו ביוקר • אינפוגן גני ילדים

אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

חוק חינוך חינם

חוק חינוך חינם עולה לנו ביוקר

מערכת אינפוגן | 16.01.2012

בשבוע שעבר (8/1/2012) אושר בממשלה ברוב של 21 שרים מול 8 מתנגדים חוק חינוך חינם מגיל שלוש. למימון החוק אישרו גם קיצוץ כלל משרדי בתקציבי

 

בשבוע שעבר (8/1/2012) אושר בממשלה ברוב של 21 שרים מול 8 מתנגדים חוק חינוך חינם מגיל שלוש. 

למימון החוק אישרו גם  קיצוץ כלל משרדי בתקציבי המשרדים בהיקף של כ-4%.  

 

החוק שהיה קיים עד כה הוא חינוך חינם החל מגילאי 5, החוק במקור צריך היה להיות מגילאי 3 אך טרם הוקפא מימושו עד ימים אלו.

כבר בשנת 1984 אושר חוק חינוך חינם מגיל 3, אך בטרם יושם הוקפא במסגרת "חוק ההסדרים" שחל בקיץ 1985, במטרה להקטין את ההוצאה התקציבית של אותה שנה.

 

הנושא עלה שוב בשנת 1999, אז חל תיקון לחוק, והוחלט כי יש ליישם את החוק תוך הרחבה של טווח היישום שלו משש שנים לעשר. ובתחילת שנות האלפיים התחילו ביישום הדרגתי של החוק ביישובי קו העימות ופריפריה בהם שכבות חלשות. מצב זה קפא על שמריו, וכך עד סוף 2011 החוק חל רק על כרבע מהילדים בכל שנתון.

 

העניים משלמים יותר

דווקא היישובים בהם החוק כבר מתקיים, כעת מקוצצים אך לא זוכים לשירותים נוספים על הקיימים. היות, והממשלה אישרה קיצוץ רוחבי בכלל משרדיה – מקוצצים התקציבים גם במשרדים אשר נועדו למען השכבות החלשות כמו שירותי הרווחה והפיתוח של אותם יישובים.

התקציבים שיילקחו ממשרדים אלו לא יחזרו למימוש ופיתוח עתודות חינוך בקרב האוכלוסייה החלשה, אלא יוסטו למימון החוק בכל שאר היישובים, שהם מן הסתם החזקים יותר (אחרת היה בהם כבר החוק).

נוצר מצב מגוחך בו תקציב המיועד לחיזוק השכבות החלשות משמש לחיזוק החינוך בישובים המובילים.

 

הכל קורה מהר מדי

יו"ר מרכז השלטון המקומי (מר שלמה בוחבוט) כבר התרעם בתחילת ינואר, וטען כי מימון חינוך חינם באמצעות התקציבים הקיימים ובעיקר על-ידי פגיעה בחינוך המיוחד אינו מתיישב עם רעיון הצדק החברתי.

בנוסף, ראשי השלטון המוניציפאלי המומים מקצב הבנייה הצפוי בעקבות אישור החוק. מדובר בבנייה בקצב פי 4-5 יותר מהיר מאשר קצב הבנייה הרגיל וזו תדרוש השקעת משאבים רבים.

ברור לכל בר-דעת כי בנייה חפוזה תוביל למכרזים חלקיים שלא ינוהלו באופן ראוי ושקוף מספיק. הבנייה המהירה תבוא על חשבון תכנון ראוי, ותקנים מחמירים יוכפפו כדי להתאים את הדרישות למצב. בסופו של דבר יפגע בטחון הילדים השוהים במתקן החדש המיועד לגן.

 

ובכלל העניין המרכזי היה חינוך לגילאי 0-3

בדו"ח טרכטנברג עיקר ההמלצות בחינוך רוכזו בטווח של גילאי 0-3, שהרי זה התחום הפרוץ, הבלתי מפוקח והבעייתי ביותר.

גני הילדים בגילאי 0-3 מפוקחים כיום על-ידי משרד התמ"ת, הפיקוח דל ואין אכיפה מספקת.

אישור החוק הוא תיקון למצב ההזנחה המתמשך של תחום חינוך הגיל הרך בשני העשורים האחרונים. אך אין זו תרופה אמיתית למצוקת החינוך לגיל הרך, כאשר גילאי 0-3 הם תחום כל כך חשוב ומהותי בהתפתחות הילד, ולא נמצא כלל תחת השגחת משרד החינוך.

 

הגנים הפרטיים

כעת הכול "רוחש וגועש" בתחום הגנים הפרטיים:

מצד אחד, בעלי הגנים מנסים להבין אם יפתחו בהבאה שנה קבוצות בוגרים (של גילאי 3-4).  

מצד שני, הורים רוצים ליהנות מהסבסוד ולשלם פחות, אך לא הכרח במחיר של כיתות ענק של 35 ילדים עם שני אנשי צוות (שזה התקן בגני עירייה).

בנוסף, המערכת מוכנה לשלב סבסוד בגנים פרטיים מפוקחים (בעמידה בתנאים ספציפיים), אבל זה לא מספיק רווחי לבעלי הגנים לפנות לדרך זו.

 

וזה עוד לא הכול:

יש עוד כמה נקודות שכלל לא זכו להתייחסות עדיין: 

 

  • הקרקעות שיועדו למטרות אחרות כמו תרבות ופנאי לרווחת כלל הציבור יהפכו כעת למבני גנים.
  • מה לגבי הכשרת גננות בכמות הנדרשת לפתיחת הגנים.
  • התאמת תשתיות מתאימות ביישובים השונים לפי ריכוזי אוכלוסיות.

 

ובכלל, איך יבוצע הפיקוח ואיך תבוצע האכיפה?

ועוד יש שאלות רבות, כרגע עוד קל יותר לשאול מאשר לענות...

המסקנה היחידה המתבקשת היא שזו עדיין אינה הרפורמה לה ייחלנו.

 

מסתמן בינתיים, שזה חוק לקידום חינוך חינם – שעולה לנו ביוקר.

 

שתפו

תגובות