אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

חנוכה בגני ילדים

חנוכה בגני ילדים- פינת הגננת

דרור כהן- דרור של גן | 20.11.2013

הוזמנתם פעם למסיבת חנוכה בגן ילדים? כזאת שהילדים, לפעמים כבר בגיל שנתיים, מתכוננים אליה מספר שבועות?

 

 

אם לא, 

אז אולי תצליחו למצוא אי שם בזיכרונותיכם המודחקים מעברכם הרחוק בגן הילדים, איזו מסיבת חנוכה (מסיבת סוף שנה גם תופס...) שבה כולם עושים את מה שמצפים מהם לעשות...

 

בתור ילד לאמא גננת, אישה מדהימה ששמה הולך לפניה, יצא לי לא פעם לבלות בגן.

 

זכיתי להשתתף, לעזור ולהתבונן במתרחש וגם לקחת חלק במסיבות כאלה ואחרות.

 

לימים כשהפכתי לגנן הכרתי גננות נוספות, הכרתי מדריכים ומורות לגיל הרך.

 

גם הן שיתפו אותי בחוויותיהן ממסיבות גן עם ההורים.

 

גיליתי שאני לא היחיד שראה ילדים לחוצים שמשתדלים לעשות את מה ש״צריך״, גננות שמשתדלות לגרום

 

לילדים לעשות את מה ש"נראה טוב", ואת מה ש״מרגש״. והורים שהדבר היחידי  שמעניין אותם בכל ההמולה הזאת זה לראות ( ואם אפשר לצלם, מה טוב )את הבן/בת שלהם משתתפים, כדי לדעת ש"הכל בסדר"...

 

גננות ששאלתי אמרו משפטים בסגנון: ״למה לא״? או ״נכון שזה לא תענוג גדול אבל הילדים אוהבים את זה״, ״אתה צריך לראות איך הם מתרגשים״. או ״זה מה שההורים רוצים לראות, אחרי הכל זאת ההזדמנות שלהם לראות מה קורה בגן״...

 

שמעתי מגננות וסייעות, שסיפרו בגאווה, איך הן מתחילות כבר כחודש לפני המועד המיוחל, בחזרות (בד"כ איטנסביות ויומיומיות) הכוללות ריקודים והפעלות עמוסות באינפורמציה ואביזרים שהילדים הולכים להציג בפני הוריהם.

 

הילדים מתאמנים שוב ושוב, עד שמשתפרים. גם בהפסקות השירים מושמעים שוב ושוב.

 

אחרת איך יזכרו את המילים?!

 

בכל תחילת חזרה ו/או בסופה הבטחות על פרסים, הפתעות וסוכריות שיקבלו ״רק מי שישתתף...״.

 

לפעמים הילדים זוכים לרמז קטן ומתוק כמניע לשיתוף פעולה.

 

כמובן שהמשפטים ״איזה כייף״ ״וואו, אתם מדהימים״, ״תראו איזה יפה אורית משתתפת, כל הכבוד! את תקבלי הפתעה..״ נאמרים כל הזמן.

 

אלה רק האימונים, ומה בקרב?

 

תארו לעצמכם או נסו להיזכר איך ההרגשה להיות ילדים בני שלוש או ארבע.

 

האנשים הקרובים לכם ביותר, הוריכם, אלה שהייתם שמחים לבלות במחיצתם הרבה יותר ממה שהמציאות מאפשרת לכם, מגיעים לגן ביום המסיבה.

 

הגן מוצף

 

צלילים, ריחות, אנשים, קישוטים זוהרים ותאורה מיוחדת.

 

הפעם לא כמו בכל יום ההורים נשארים, אבל מאחור. ישובים מאחורי קו שקבעה הגננת, חייץ שמפריד בינכם לבינם. אסור להם לדבר (כי זה מפריע) ואתם, הילדים, צריכים להופיע בפניהם.

 

אז, אם לדוגמא תרצו לשבת איתם, הוריכם יענו משהו בסגנון:

 

״אבל למה אתה לא רוצה להשתתף, תראה, כולם רוקדים״.

 

הגננת יכולה להזכיר תוך כדי שהיא נותנת לכם טעימת שוקולד קטנה ולוחשת באוזניכם: 

״רק מי שישתתף יקבל את ההפתעה״.

 

(זאת למרות שהמציאות הוכיחה כי בכל מסיבת חנוכה מאז קום המדינה גם אלה שלא השתתפו קיבלו...) 

 

שמעתי על גננות שעורכות את מסיבות הגן באולמות גדולים ועשירים בקישוטים זוהרים ומאירים, במשך שעתיים ויותר!

 

הבנתי שאם אני בוחר להיות גנן אני רוצה לשנות משהו, למצוא דרך לכנס הורים ילדים וצוות כשכולם נהנים, חוגגים משתתפים.

 

אז מה חשוב לי? מה חשוב בחג? אווירת החג, השירים המוכרים, הטעמים והריחות, האנשים האהובים שמתכנסים כדי פשוט להיות יחד, להנות, מבוגרים וילדים.

 

הילדים הם אלה שלומדים פה על משמעות החג, סופגים את מה שסביבם!

 

כמה פשוט! להיפגש ולחגוג?! כך אפשר לראות מה באמת קורה בגן!

 

תחשבו על זה...

 

אפשר לראות את יחסי הגומלין בין הצוות החינוכי לבין הילדים.

 

מפגש פשוט, לכבוד חג חנוכה, הורים ילדים וצוות, בהנחיית הגננ/ת.

 

לשיר את השירים המוכרים (כאלה שגם ההורים מכירים), לרקוד כמו שהגוף רוקד בסביבהמוסי קלית, לטעום סופגניות ולביבות שטיגנו מבעוד מועד הילדים והצוות, וכמובן להדליק ולברך על נרות חנוכה יחד.

 

מקסימום חצי שעה בגן.

 

לא צריך להשכיר אולם מפואר כדי להוכיח מה שיהיה ברור במפגש נעים שכזה.

 

אגב, אמא שלי, ויקי, הקשיבה לזה כמה פעמים...

 

הודתה שהיא לא מבינה למה היא עשתה מסיבות כאלה והחליטה לפני כ-7 שנים להחליף את המסיבות בסדנאות יצירה, את הרעיון קיבלנו מורדה לוי, מפקחת בדימוס במשרד החינוך, יועצת פדגוגית ומומחית בתחומה (!)

ההורים מוזמנים עם הילדים אחר הצהרים לגן, ליצור חנוכיות, סביבונים, לטעום ולהתנסות בחוויות הקשורות לחג, מדליקים נרות כמה שירים והולכים הביתה.

 

הנאה גדולה לכל המשתתפים!

 

חשוב לזכור, שכמו שלא כל המבוגרים שחקנים ופרפורמרים כך גם הילדים, לא כאן בשביל לבדר ולשעשע אותנו. חלקם יעשו את זה ללא כל השתדלות וחלקם יאירו את אורם בדרכם הייחודית להם.

 

יש ילדים שאם יתאפשר להם לצפות מהצד מספיק פעמים, יגיע היום בו ירגישו בנוח ויקומו לרקוד ולשיר מרצונם!

 

כך הגמול או התמורה עבור הילדים להשתתף, תהיה עצם ההנאה שבריקוד והשיר, תחושת האיחוד, החיבור והקבלה.

 

במקום שוקולד או הפתעה שהבטיחו להם רק אם ירקדו, ישירו וישתתפו...

 

חג שמח ונעים!

 

דרור

 

הכותב דרור כהן, מנהל וגנן "דרור של גן" בתל-אביב.

 

לאתר הגן - דרור של גן

 

ליצירת קשר במייל: dror@infogan.co.il