אינפוגן גני ילדים

באישור משרד החינוך

יום ההזיכרון לשואה (צילום: Hakan Erenler)

יום הזיכרון לשואה בימי הקורונה

ליאור גיל - מערכת אינפוגן | 20.04.2020

השנה לראשונה, ההורים נאלצים להתמודד עם עם יום הזיכורון לשואה ולגבורה ישירות, בזמן הצפירה, עם תיווך מינימלי של צוותי החינוך.

 

 

 

יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע על ידי הכנסת כחוק החל משנת 1959 - תשי"ט.

ביום זה מושמעת צפירת דומיה בת שתי דקות, מתקיימות אזכרות בטקסים ממלכתיים וכלי התקשורת משדרים שידורים בנושא.

 

ילדי הגנים, כמו כל אזרחי המדינה, נחשפים לצפירה ולאווירה המיוחדת ליום זה. 

בימי הסגר שנכפה עלינו, 

בעידן של אמצעי תקשורת הנגישים לכול 

הילדים נחשפים לאירועים בדרגות שונות של חשיפה, 

וקולטים קטעי מידע ללא יכולת קוגניטיבית לתת להם פשר ומשמעות.

תפקידנו כהורים, אחראים ובוגרים ביום זה הוא לעזור לילדים בארגון המידע שקלטו

במתן הסבר לאווירה השוררת ובוויסות הרגשי.

 

עיקר ההתייחסות בקרב ילדי הגן תהא לצפירה ולמשמעותה,

יש להימנע משימוש באמצעים המתבססים על המחשות פיזיות, כגון סימולציות והצגות, 

שחושפות את הילדים לחוויות של הזדהות, וכן מהצגת תמונות בעלות תכנים מאיימים.

 

 

התיווך ההורי סביב הצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה

 

הכנה לצפירה - מתן הסבר לצפירה כסמל ממלכתי לזיכרון קולקטיבי, 
הכלת הילדים ומגוון רגשותיהם ותגובותיהם. 
אפשר להציג בפני הילדים כמה מאפיינים מיוחדים ליום זה: 
ברדיו השמעת שירים שקטים. ביום זה נשמעת צפירה ובעת השמעתה עומדים דום.

 

בעת הצפירה - המבוגרים יהוו מודל לעמידת דום. 
יוצע לילדים להצטרף לעמידה, אך אין לצפות מילדים צעירים לעמוד לאורכה או לבטא עצבות.
חשוב להבהיר לילדים כי אין הכוונה לשנות את שגרת היום: "לפני הצפירה ואחריה אנו ננהג בגן כרגיל".

 

בעקבות הצפירה - ניתן להציג לילדים נר זיכרון כסמל מאחד נוסף. 
טקס בייתי קצר או הסבר מעט יותר מפורט על התקופה מומלץ על-ידי משרד החינוך רק החל מגיל גן החובה.

 

 

הצעת משרד החינוך למבנה שיחה עם הילדים לקראת יום השואה והגבורה ובמהלכו:

 

בפתיחה ניתן להסביר לילדים כי היום הוא יום הזיכרון לשואה ולגבורה. 
יום זיכרון הוא יום שבו רוצים להזכיר לכל האנשים תקופה שהייתה לפני הרבה שנים 
חשוב להבהיר כי תקופה זו הייתה עוד בטרם נולדו הילדים והוריהם, שקרו בה אירועים עצובים. 
חשוב מאוד להדגיש הריחוק בקרב הגיל הרך: "זה קרה בארצות רחוקות". 
באותה תקופה, אנשים (שניתן להגדירם בשם "נאצים", אם בבית יש שימוש במושג זה) עשו מעשים חמורים כלפי היהודים.
לזה אנו קוראים "שואה" (הגדרת המילה "שואה" כאסון גדול, משהו רע מאוד). 

במהלך השיחה חשוב לתאר את גבורת היהודים באותה תקופה,
כגון "גם כשלאנשים היה מעט מאוד אוכל, הם נתנו ממנו לאחרים. הם גם עזרו זה לזה ושמרו על תקווה". 
חשוב להוסיף ולהדגיש כי בתקופה זו היו גם אנשים שאינם יהודים שעזרו ליהודים.

 

משרד החינוך ממליץ לשים לב לגילאי הילדים: 

להמעיט ככל שניתן בחשיפת הילדים נקטנים עד גיל שלוש לנושא, 
שכן התפתחותם הקוגניטיבית והרגשית אינה בשלה לכך. 
חשוב להיות מודעים לכך שגם טווח התפתחותם של גילאי ארבע וחמש רחב, 
והם שונים זה מזה ביכולתם להיחשף לנושא כה טעון רגשית מבלי להיפגע. 
ועל כן, 
חשוב מאוד להתייחס לאופיו של כל אחד מן הילדים ועם אפיוני המשפחה
באחריות הההורה לנקוט חשיבה זהירה, 
רגישות מרבית וגמישות בתכנון המהלכים המשפחתיים והערכיים.